עבור אנשים דתיים, התנ"ך הוא הטקסט המקודש וחובה ללמוד אותו ולהגות בו. מעמדו של התנ"ך מובטח, וכך למשל בית ספר דתי לא יתלבט בצורך להקדיש זמן ללימודו, למרות שפעמים רבות לימוד התלמוד נמצא במרכז ולימוד התנ"ך נדחק מעט הצדה. אך מה על החברה הכללית בישראל? התנ"ך הוא הטקסט התשתיתי של כל המורשת והתרבות הישראלית.
כמעט כל כותב יהודי וכל ספרות יהודית וישראלית נסמכים על התנ"ך או מתכתבים עמו. כך המשנה ובעיקר התלמוד, כך הפרשנות, ושירת ימי הביניים, כך ספרות הקבלה, הספרות העברית, השירה הישראלית המודרנית והפוסט־מודרנית, מחזות ותסריטים ואפילו יצירות אמנות כגון ציורים ופסלים. קורא עברית שאין לו הבנה וידע בסיסיים במקרא יפסיד חלק משמעותי מהמסרים הגלויים והנסתרים של היצירה שלפניו.
השפה העברית תצא גם היא נפסדת. מאות ניבים עתיקים ומתחדשים יונקים את משמעותם מהתנ"ך. ככל שידיעת התנ"ך תיהפך נדירה יותר, השפה העברית תהיה ענייה יותר. כבר עתה רבים מחמיצים משמעויות ותת־משמעויות בשפה הגבוהה; תופעה שעלולה להעמיק ולהותיר את שפתנו שטוחה ודלה, וכך גם את תרבותנו.
על רקע שבוע הספר, צריך להזכיר שחשיבותו של התנ"ך, ספר הספרים, היא אוניברסלית. הוא תורגם לשפות רבות ומקודש לכל העולם המערבי. עם ישראל מכונה "עם הספר" בזכות התנ"ך, ומעמדו במשפחת העמים קשור לא מעט לקשר בין עם ישראל וארצו לבין מקום ההיווצרות של התנ"ך. רבים בעולם מתייחסים לישראל ולעם ישראל בהקשר של המקרא ומכנים את ארצנו "ארץ הקודש". לאור כל אלה יש לשאול: מדוע נדחק לימוד התנ"ך לקרן זווית?
הפער התרבותי והשפתי בין צעירים ומבוגרים ובין הטקסט המקראי הולך וגדל. רבים מתקשים לקרוא ולהבין אותו. פחות ופחות קוראים על פי ניקוד, והשפה המקראית נעשית זרה וקשה יותר. גם ערכי התנ"ך לא תמיד עולים בקנה אחד עם ערכים מודרניים ופוסט־מודרניים. לצד "מפני שיבה תקום", ו"אהבת לרעך כמוך" ומצוות מתן מתנות לעניים, כגון לקט שכחה ופאה, מופיעות גם מצוות כמו בן סורר ומורה, דין סוטה ומצוות השמדתם של שבעת העמים; אלו מצוות שהערכים הנשקפים מהן מרחיקים את הקוראים.
החינוך הממלכתי צריך למצוא את הדרך להחזיר פרשיות מקראיות לשיח העכשווי בישראל, לחזור ולקרוא את התנ"ך קריאה ביקורתית וכנה, לשאוב השראה היכן שניתן ולחפש פרשנות מיטיבה לכתובים שקשים לנו מבחינה מוסרית, באמצעות המורשת הפרשנית המפוארת שדרשה את פסוקי המקרא לאורך אלפיים שנה.
החברה לחקר המקרא מבקשת להחזיר לתנ"ך את מקומו הראוי בבתי הספר ובחברה הישראלית ולהוכיח שלימוד התנ"ך והדיון בערכיו רלוונטיים וחשובים מאי פעם.
הכותב הוא מנהל מחלקת המיזמים בחברה לחקר המקרא