תביעות ייצוגיות ענקיות בגין אירועי זיהום סביבה הפכו כלי מרכזי באכיפה האזרחית־ציבורית בתחום. כלי זה מכניס לזירת הפעילות של ארגוני הסביבה שחקנים נוספים ומסגרת משפטית דיונית נוספת, שממשיכה לצמוח משנה לשנה. אירוע דליפת הנפט בשמורת עין עברונה מקו צינור הנפט של קצא”א, הזיהום הגדול בנחל אשלים עקב קריסת בריכת שיקוע של יצרנית הפוספטים "רותם אמפרט", זיהום האוויר בפרשת דיזלגייט עקב תרמית חברת פולקסווגן לגבי פליטות מזהמים ממנועי רכביה – כל אלה הם דוגמאות בולטות לתופעה.
מגמה זו משנה את הפרקטיקה של היעדר מעורבות ויוזמה של רשויות ציבוריות המעזות להשתמש בכלי של הגשת תובענה ייצוגית. בנושאי הגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים והמשרד להגנת הסביבה נוקטים כיום גישה אקטיבית יותר, עד שלעתים הם אפילו מבקשים לשמש כתובע הייצוגי הבלעדי בתיק. תופעה זו אומנם עולה בקנה אחד עם הצמיחה הדרמטית בהיקפן של תביעות ייצוגיות בנושאי צרכנות בכלל, אולם להבדיל מהתחום הצרכני – ניהול הליכים בתחומי הגנת הסביבה מצריך הבנה ומומחיות מקצועית בענפי אקולוגיה וסביבה, לצורך הוכחת הזיהום והנזק, ולכן צמיחתו של ענף זה של התובענות הייצוגיות אינה טריוויאלית.
ייחודן של תביעות ייצוגיות סביבתיות אינו רק בהיותן כלי המאפשר לנפגעים רבים בעלי עילת תביעה משותפת לתבוע את נזקם במשותף. בנושאי סביבה, היתרון לקבוצת הנפגעים באיסוף ובניתוח מידע מקצועי ונתונים סביבתיים נדרשים, כשלב מקדמי לגיבוש עילת התביעה המשותפת - הוא משמעותי.
המשך התפתחות ענף התובענות הייצוגיות הסביבתיות, באופן שישרת את המטרה של אכיפה אזרחית תלוי במספר היבטים. ראשית, התמיכה המקצועית והמדעית של מומחה סביבתי בעל הכשרה בנושא שבו עוסקת התובענה הייצוגית הכרחית. לשם כך, נדרשת על פי רוב תמיכה של הקרן למימון תובענות ייצוגיות. נתוני 2021 שפרסמה הקרן מצביעים על כך שמתוך כלל הבקשות שהוגשו לה, 6% בלבד סווגו כנושאי סביבה. ואולם מתוך כלל הבקשות שאישרה הקרן, 13% היו בנושאי סביבה, ויותר בקשות בנושאי סביבה נמצאו מוצדקות בהשוואה לנושאים אחרים.
זוהי מגמה חיובית לצורך הבטחת התפתחותה של מומחיות נדרשת לניהול תביעות ייצוגיות סביבתיות מוצדקות ככלי לקידום אינטרסים ציבוריים, להבדיל מתביעות סרק. ראוי כי המשרד להגנת הסביבה ימצא דרך להקצות כספים מתוך כספי הקרן, בין היתר לתמיכה מקצועית.
שנית, בהליכי תביעות ייצוגיות נוטים בתי המשפט לפנות לרגולטור האמון על התחום שבו עוסקת התובענה, כדי לקבל את עמדתו בשאלות שהן בתחום מומחיותו. קבלת עמדת הרגולטור כשמדובר בתחום שבמומחיות כמו הגנת הסביבה בהחלט עשויה לתרום ליעילות ההליכים.
שלישית, ניהולם הראוי של הליכי הגישור שאליהם מופנים הצדדים בתובענות ייצוגיות סביבתיות, בעל השפעה מהותית. ערכם הייחודי של הליכי הגישור בנושאי סביבה נעוץ ביכולתם להביא להידברות אמיתית בין צדדים, אשר בדרך כלל שורר ביניהם חוסר אמון, ולבירור יעיל של שאלות עובדתיות שנויות במחלוקת. ערך ייחודי זה מותנה כמובן במשקל שייתן בית המשפט להסדר שמובא לאישורו בתום הליכי הגישור. יצוין כי הפסיקה גילתה נטייה להרחיב את החובות המוטלות על מגשרים בהליכי תובענות ייצוגיות, לצורך הגדלת הסתמכותו של בית המשפט על הליכים אלה.
אם מסלול צמיחת תביעות ייצוגיות בנושאי סביבה יכיל התמקצעות והידברות אמיתית ועניינית, המטרות הציבוריות של חוק התובענות הייצוגיות יוגשמו לטובת החברה והכלכלה בישראל.
הכותבת היא שותפה וראש מחלקת הגנת הסביבה, קלינטק ואנרגיה נקייה במשרד ליפא מאיר ושות'