שיחת הטלפון ביום שישי בין נשיא המדינה יצחק הרצוג לראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן היא רק נדבך קטן מפעילותו המדינית של הרצוג מאז שנכנס לתפקידו לפני כשנה
לפני כארבעה חודשים ערך הרצוג ביקור היסטורי באנקרה, שבמהלכו נפגש עם נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, ובכך נפתח רשמית דף חדש ביחסים בין שתי המדינות, לאחר שנים ארוכות של מתיחות. בתום פגישתם אמר הרצוג כי היחסים בין ישראל לטורקיה התאפיינו ב"בצורת" בשנים האחרונות, וארדואן, שקיבל את הרצוג בחמימות, הביע תקווה שהפגישה תהווה נקודת מפנה.
בשבוע שעבר רשם הרצוג פרק מוצלח נוסף בפעילותו המדינית כאשר לאחר הקרע ביחסי ישראל־פולין לפני כשנה, בעקבות "חוק הרכוש היהודי", הוא שוחח עם מקבילו הפולני אנדז'יי דודה. גם שיחה זו, שנעשתה בתיאום עם משרד ראש הממשלה ומשרד החוץ, הניבה תוצאות חיוביות, ובמהלכה סוכם כי יחסי ישראל ופולין ישובו למסלולם, ובמסגרת זו - לשתי המדינות יהיו שגרירים קבועים.
הרצוג (61) בלט במהלך שנת כהונתו הראשונה גם בניסיונות לאיחוי השסעים בחברה הישראלית. הוא נכנס עם רוח גבית למשכן הנשיא, לאחר שנבחר ברוב גדול בבחירות שקיימה הכנסת. הרצוג קיבל 87 קולות, בעוד עבור מרים פרץ הצביעו 26 ח"כים. לנוכח התפלגות הגושים בכנסת המשוסעת, היה ברור שהרצוג קיבל קולות לא רק מהמרכז־שמאל, שאיתו היה מזוהה, אלא גם מגוש הליכוד־דתיים־חרדיים, והוא הפך למעשה לקונצנזוס על רקע הפילוג במערכת הפוליטית.
בנאום ההשבעה שלו, ב־7 ביולי 2021, הכריז הרצוג שבכוונתו לצאת למסע בקווי השסע של החברה הישראלית, במטרה לגעת בכל קווי המחלוקת בחברה הישראלית המורכבת על גווניה השונים, שהעמיקו בשנים האחרונות – ערבים, חרדים, ימין, שמאל, מרכז ויהודים ושאינם יהודים.
הרצוג הגיע לתפקיד הנשיא עם ניסיון עשיר במערכת הפוליטית ובזירה הבינלאומית, בעקבות מגוון רחב של תפקידים שאותם מילא במהלך הקריירה הארוכה שלו. בתפקידו האחרון לפני בחירתו, הוא כיהן כיו"ר ה־15 של הסוכנות היהודית, ולמרות השסע במערכת הפוליטית - הצליח לדלג על מוקשים והקפיד על ממלכתיות בתפקיד הרגיש.
לפני כהונתו בסוכנות היהודית כיהן הרצוג, בין היתר, מטעם מפלגת העבודה, שבה גם שימש כיו"ר, כראש האופוזיציה, שר הרווחה, השר לענייני תפוצות, שר התיירות, שר הבינוי והשיכון ומזכיר הממשלה (בתקופת כהונתו הקצרה של אהוד ברק בין יולי 1999 למרץ 2001).
עם כניסתו למשכן הנשיא החל הרצוג בפגישות והידברות עם חברי כנסת ואישים מכל הקשת הפוליטית. הוא גם יצא לסיורים בשטח בתוך הפאזל המורכב של החברה הישראלית. בין היתר, הוא ביקר בבני ברק, בלוד, באלעד, בכפר קאסם, בבית שמש, בצפת, במודיעין, באילת, באלקנה ובהר ברכה, הדליק נר ראשון של חנוכה במערת המכפלה וכלל בביקורו גם את היישוב היהודי בחברון.
"היה חשוב לו לגעת בכל המקומות, להפיג מתחים ולהוריד את השסע. הוא ראה במסעו יצירת גשר", אומר בכיר במשכן הנשיא. "לא היו אצלו חרמות, והוא נפגש עם כל הקשת הפוליטית מימין ומשמאל. הוא גם השתתף באירועים של גופי תקשורת המזוהים עם ימין ושמאל, והמסר שלו היה אחיד – הידברות והפחתת המתיחות בחברה הישראלית".
השנה הקרובה תהיה מאתגרת אף יותר מבחינת הרצוג לנוכח הבחירות לכנסת, שיתקיימו ב־1 בנובמבר, מפני שנשיא המדינה הוא זה שמטיל את המנדט להרכבת הממשלה. אומנם כאשר לאחד מהמועמדים יש רוב ברור, לנשיא אין הרבה אפשרויות לשיקול דעת, אבל אם התוצאות יהיו צמודות, הנשיא הופך לדמות מרכזית בדרמה שאחרי דרמת הבחירות.