ביקורו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן במזרח התיכון, אם אכן יוביל לנרמול יחסים כלשהו בין סעודיה לישראל, טומן בחובו לא רק אפיקים לשיתופי פעולה צבאיים בין שתי המדינות, אלא גם פוטנציאל כלכלי רב עבורן. סעודיה מעוניינת ביכולות הישראליות בתחומי ההייטק, החקלאות, הנדסת המזון והרפואה, ואילו ישראל לוטשת עיניה לאספקה זולה ומהירה של חומרי גלם מסעודיה.
עם זאת, השושבין האמריקאי, שטורח לקרב בין סעודיה וישראל, לא עושה זאת רק למען שתי מדינות אלו, אלא גם, ואולי בעיקר, למען אינטרסים אמריקאיים.
ארה"ב, הגם שרשמה בעשור האחרון הישגים בתחום העצמאות האנרגטית, עדיין זקוקה לנפט הסעודי. לא כל כך עבור צרכיה שלה, אלא יותר ככלי להנדוס מדיניות אזורית וגלובלית. ארה"ב שואפת להביא לירידת מחירי הנפט בעולם. אולם במצב שבו לא נראה באופק סופה של מלחמת רוסיה־אוקראינה, ושבו לא ברור אם ייחתם הסכם גרעין כלשהו עם איראן, האפשרות היחידה להביא להורדת מחירי הנפט - או למצער, למתן את עלייתם - טמונה בהצפת השווקים בנפט סעודי.
האמריקאים מבינים זאת היטב, ובמכלול שיקוליהם האסטרטגיים סביר להניח שיהיו מוכנים להניח לפרשת רצח העיתונאי חאשוקג'י להתפוגג, וימירו את גישתם הצוננת כלפי יורש העצר הסעודי ואנשיו בניסיון כן ואמיתי לקדם אינטרסים אזוריים סעודיים - בדגש על אלו שבהם ישראל יכולה לשמש כמרכיב חיוני.
הכותב הוא מומחה לסעודיה ולמדינות המפרץ במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב