הגיע הזמן להישיר מבט אל המציאות - ישראל היא מדינה יקרה. אומנם בשנת 2009 יוקר המחיה היה דומה לממוצע במדינות המפותחות, אך בשנת 2020 "זכינו" להיות המדינה השנייה היקרה ביותר בעולם.
לא נולדתי שר האוצר. לפני הכל אני אזרח, אבא וסבא, שעושה קניות בסופר ונכנס מדי שבוע לירקנייה. אני רואה את השינויים במחירי המוצרים מדי חודש, רואה שיש מוצרים שמתייקרים ורואה מוצרים שהופכים זולים יותר.
ולכן חשוב לי להגיד שני דברים: דבר ראשון – אני מבין אתכם. בתוך עמי אני חי, ולא רק בישראל של שנת 2022. הייתי איתכם בשנת 2012, כשמחיר ליטר דלק היה 8.25 שקל, והייתי איתכם גם בשנת 2014, כשמחירי החשמל היו בשיא של כל הזמנים – וכל זאת כשהשכר הממוצע היה נמוך משמעותית מהיום.
דבר שני – יוקר המחיה בישראל הוא לא גזירת גורל. מאחורי הכותרת הגדולה "יוקר המחיה" עומדת פעמים רבות הממשלה, שיכולה לעשות ולפעול כדי להוריד אותו. אבל לצד הממשלה עומדים גם, ולעתים בעיקר, חברות, מונופולים, קרטלים, רגולציה כבדה ורגולטורים שמרניים, שפועלים בחזירות ומנצלים באופן ציני ביותר את ציבור הצרכנים שמממן אותם ומזניק את רווחיהם. בהורדת יוקר המחיה אין פתרונות קסם, וגם מופע הפופוליזם המשוכלל ביותר לא יביא לפתרון בן רגע.
מהרגע שנכנסתי לתפקיד, לפני כשנה וחודש, שמתי לי כיעד לבצע שינויים מבניים דרמטיים, שמטרתם היא אחת – הורדת יוקר המחיה. הרפורמה ביבוא, שמאמצת את התקינה האירופית ביבוא לישראל, הרפורמה שתביא להפחתת רגולציה מיותרת בשלבים השונים של שרשרת הייצור, הפחתת מכסים דרמטית, שתפחית בירוקרטיה ותפחית עלויות, והרפורמה בחקלאות, שכבר היום רואים את תוצאותיה עם הירידה במדד הפירות והירקות. צעדים אלה, לצד צעדים אחראיים נוספים, יגבירו כבר בעתיד הקרוב את התחרות, יחזקו את כוח הצרכנים, ובקצה, כמובן, גם יביאו להורדת מחירים שתורגש בכיס של כל אחד ואחת מכם.
התנהלות פזרנית ובלתי אחראית בתקופת הקורונה בישראל, המלחמה בין רוסיה לאוקראינה ותופעות גלובליות נוספות – לא פסחו גם עלינו, ואת ההשפעה על הכלכלה ברמת המאקרו והמיקרו כולנו מרגישים. לצד זאת, אני מחויב להסתכל למציאות בעיניים, ולצד העובדה שעליות המחירים בישראל הן מהנמוכות בעולם, אני ממשיך לפעול יום־יום, שעה־שעה כדי למזער את ההכבדה ביוקר המחיה.
הפחתנו, ומחר נפחית עוד יותר, את הבלו על הדלק. ביצענו צעדים להגדלת ההכנסה הפנויה של האזרחים, בדגש על אוכלוסיות עובדות ואוכלוסיות מוחלשות, ובאמצעות 11 מיליארד שקל סייענו ל־2.4 מיליון אזרחים להתמודד עם אתגרי התקופה.
הענקנו נקודות זיכוי, מענקי עבודה וסבסוד צהרונים. העלינו את דמי הקיום של חיילי צה"ל, הגדלנו את שכר העובדים הסוציאליים, את המענק לניצולי שואה, את קצבת השלמת ההכנסה של גמלאים, ונתנו מענקים לסייעות, לכבאים ולשוטרים. לא עצרנו לרגע ופעלנו בחדות כדי שההכנסה העומדת לרשות כל אחד ואחת מאיתנו תשמש אותנו ליותר מוצרים ושירותים.
המשימה שלי לא הושלמה. בתקופה המאתגרת שאנו נמצאים בה אסור להיגרר, ולא אאפשר להיגרר, לכלכלת בחירות. אך לצד זאת, לא מתקבל על הדעת שבתקופה המאתגרת הפוקדת אותנו ישנם גורמים ציניים בישראל שמנצלים את השוק הריכוזי, היעדר החלופות והרגולציה הכבדה, ובוחרים בתקופה קשה זו להעלות את מחירי המוצרים הגבוהים גם כך. המדיניות של אותן חברות היא מעוותת ומנוגדת לכל היגיון - "אם הרווחים שלנו מזנקים, אז אנחנו מזניקים את המחירים", וכל זה על חשבון אזרחי ישראל.
מאחורי אותו אבסורד עומדים אותם גורמים שנזהרו מהעלאת מחירים לפני חג הפסח בעקבות פנייתי אליהם ולחץ ציבורי, ועבור אותם גורמים גם הקמתי את הצוות לצמצום הריכוזיות בשוק המזון בראשות מנכ"ל משרדי. המלצות הצוות, יחד עם צעדים נוספים שאני מקדם, ימשיכו לצמצם את הריכוזיות בענפים שונים וישחררו את המשק מלפיתת החנק של אותם "יבואנים בלעדיים".
לצד האתגרים שהעולם חווה בשנה האחרונה, ובעודו חווה, ישנן מספר נקודות אור. עליית מחירי הסחורות בעולם נבלמה. מחירי החיטה ירדו לרמות שקדמו למלחמה בין רוסיה לאוקראינה, מחירי הנפט במגמת ירידה, וכך גם מחירי התירס וההובלה הימית.
בנוסף, השינויים הדרמטיים שהובלנו בשנה האחרונה הביאו לכך ששתי רשתות קמעונאות מהגדולות בעולם – קארפור וספאר – בחרו להיכנס לפעילות בישראל. כניסת רשתות בינלאומיות, תחרות גדולה יותר ביבוא, הסרת חסמים וצמצום רגולציה - הם שיביאו להורדת יוקר המחיה בישראל.
אחרי הזנחה ארוכת שנים, לפני כשנה התחלנו להתמודד עם האתגרים הכלכליים. הפידבקים מהגופים הבינלאומיים הגדולים ביותר, שמשבחים את כלכלת ישראל, כבר הגיעו, אבל לא פחות חשוב עבורי הוא הלך הרוח ברחובות ישראל. השאיפות בשנה האחרונה רק הלכו וגדלו, ואיתן גם המשימות, אבל לשם כך באנו. לא באנו לדבר, באנו לעשות.