עם קופה מלאה בעשרות מיליארדים ובחירות בפתח - קיבלנו שר אוצר נדיב ביותר

הבחירות של ליברמן

ברגע של הסכמה פרלמנטרית נדירה, ויום אחרי הפריימריז בליכוד, ועדת הכספים התכנסה אתמול לדיון בהיבטים הכלכליים של מבצע "עלות השחר". הדיון נועד לאשר את תקנות הפיצויים ולהאיץ את הזרמת התקציבים למיגון יישובים כמו אשקלון.

יו"ר הוועדה אלכס קושניר (ישראל ביתנו) יפעל על פי רוח המפקד - יו"ר מפלגתו ושר האוצר אביגדור ליברמן. המטרה היא לאשר במהירות וללא סחבת את תקנות הפיצויים, וכל המרבה הרי זה משובח. באופן יחסי הנזקים לא כבדים. לפי נתוני רשות המסים, נרשמו 222 פגיעות מרקטות, שהסבו נזקים לבתים ולרכבים. 84 מהפגיעות היו באשקלון, 66 בשדרות ו־72 בערים אחרות. אשקלון, אם כן, הפכה ליישוב מטווח הרבה יותר מיישובי העוטף.

במבצע נחשפנו לשר אוצר נדיב יותר, מבין ללב התושבים ומלא חמלה. ליברמן גם יכול להרשות את זה לעצמו, כי קופת מס רכוש מלאה, ובקופת האוצר הצטבר עודף תקציבי נדיר של 34 מיליארד שקל. בפגישה עם ראשי יישובי העוטף השבוע הבהיר ליברמן, ובצדק, שבמבצע הנוכחי כולם יקבלו פיצוי, כולל נפגעים המתגוררים במרחק של 40 ק"מ (ולא רק בטווח של 7 ק"מ), ושהוא יינתן אפילו לאלה שלא הגיעו לעבודה מסיבה כלשהי כבר מהיום הראשון.

אלון דוידי, ראש עיריית שדרות, התמוגג מנחת. סוף־סוף הוא שומע שפקידי האוצר מגיעים לעבוד ולא מנסים לנקוט סחבת בכל דרך אפשרית רק כדי לדחות ולדחות. להוכחת רצינות כוונותיו הטריח שר האוצר לדרום את שר החקלאות, צמרת האוצר וכל פקידי המס הרלוונטיים. אם לא די בכך, הוא זימן בשבת האחרונה בצהריים ישיבת חירום של הנהלת האוצר לדיון במבצע ובהשלכותיו הכלכליות.

ככה בדיוק צריך לפעול שר אוצר, כי זה ההבדל בין מלחמה לשלום (שבה כל הוצאה נבדקת דרך החור שבגרוש). אלא שהחשד המטריד המתגנב ללב הוא שמקורה של הנדיבות אינו רק הרצון הבלתי נשלט להתגייס למען הנפגעים, וגם לא מאזנה של קופת האוצר. האמת פשוטה הרבה יותר - ניחשתם נכון: הבחירות שבפתח.

הרצון לקרוץ לבוחרים הוא אחד השיקולים הנוספים בנדיבות הלב. ליברמן של אוגוסט 2022 שונה לחלוטין מליברמן של דצמבר 2021. כשהפיצוי לעסקים נפגעי נגיף אומיקרון עמד על הפרק, הוא עשה הכל כדי להוכיח שאסור לתת פיצוי גורף ללא הבחנה, אלא להמתין לדיווחים בפועל. הוא סיפר אז על המסעדות המפוצצות במודיעין ושבקושי מצא שולחן. הוא המליץ להמתין לסוף פברואר 2022 ולדוחות המע"מ של בעלי העסקים, כדי לדעת אם מחזור העסקים באמת ירד, ואם הפיצוי הכספי אכן מגיע. ליברמן הסביר בכל הזדמנות מדוע אסור להפעיל מחדש את ההליקופטר המפזר כספים לכל עבר, ללא יעד מוגדר.

רק לאחר מלחמת התשה פיננסית, ולאחר שהקריטריונים לפיצוי שופצו לטובת בעלי העסקים בוועדת הכספיים, אושר מתווה הפיצוי, וזה התרחש רק במחצית 2022. רק ב־5 ביולי נפתחה רשמית האפשרות לבעלי עסקים להגיש בקשות לפיצוי. לעומת זאת, כשבוע מפרוץ המבצע יחלו נפגעי עלות השחר להגיש למס רכוש את הבקשות לתביעות הפיצויים, וזה זמן שיא. אני מעריך שהטיפול באחרון מבקשי הפיצויים ייעשה עוד לפני 1 בנובמבר, מועד הבחירות.

ללא קשר לבחירות, עניינית, לתושבי העוטף, אשקלון וכל מי שמתגורר בטווח של 40 ק"מ מהרצועה מגיע פיצוי. והגיע הזמן להסדיר את העניין, בלי להמתין לטוב הלב של שר האוצר. חבל שבשביל לקבל פיצוי מיידי יש צורך בתקנות מיוחדות ובסבב בחירות נוסף.

נדודי שינה

אבי ברססט, הבעלים של רשת הריהוט הולנדיה, מעסיק 200 עובדים במפעל בעיר שדרות, שהפכה לקו האש הקדמי. מצד אחד הוא נחשב לאחר המומחים לשיפור איכות השינה, ויצרן מיטות, כריות ומזרנים. מצד שני בימים של מתיחות ביטחונית אנשים פשוט לא מסוגלים להירדם, והוא מצייד את הקונים לא רק בכלי מיטה, אלא גם בעצות לשיפור טיב השינה.

"המבצע פגע באיכות השינה, כי אנשים - אפילו הבת שלי - לא מסוגלים לישון בגלל חרדות. אני גר במושב ביצרון שליד אשדוד. המפעל שלי נמצא בשדרות, וכל זה משפיע על התפקוד. למבצעים הצבאיים יש גם היבט ארוך טווח של נפגעי פוסט־טראומה", אומר ברססט. "יש קושי משמעותי ביכולת להירדם וקושי על שמירת שינה רצופה ואיכותית. יש לנו מוצר חדשני הנקרא שמיכת משקולת. מדובר בשמיכה כבדה, עם סיבי זכוכית, המסייעת להירדם ולשמור על שינה רצופה. זו שמיכה טיפולית, שהומצאה דווקא במדינה הכי משעממת - שווייץ".

בשנת 2019, בעת מבצע "חגורה שחורה", ספג המפעל פגיעה ישירה, שהשמידה כליל את מחסן הסחורות המרכזי וגרמה נזק בהיקף עשרות מיליוני שקלים. "אז קיבלנו את הפיצוי, ואפילו מהר מאוד. תוך פחות מעשרה חודשים הכל שולם".

ובמבצע הנוכחי?
"הפעם עדיין לא דיברו איתי על פיצויים. אנחנו לא סוגרים את המפעל אף פעם, גם בימי המלחמה הכי קשים וגם בימי הקורונה. עסק צריך לעבוד, ואף פעם לא סגרנו אלא עבדנו באחוזים נמוכים. בתחילת השבוע עבדנו בתפוקה חלקית של 20%, ובהמשך בתפוקה של 60%. אנשים יצאו לחופשת ריענון, שהסתיימה בסוף השבוע.

יש לי מעט עובדים, ואני בעצמי נאלץ לעשות את העבודה. עד עכשיו הנזק קטן, וזה ניכר בעיקר ביצוא. נגרם נזק גדול לאספקה לנקודות בארץ. בניגוד לעבר נתקלנו הפעם בחוסר סבלנות למצב, אף שהמבצע נגמר מהר. בניגוד למובטח עדיין לא דיברו איתי שום מילה על פיצוי ולא נתנו שום מתווה".

יש לך עצה למקבלי ההחלטות באוצר?
"לא מובן מדוע במדינה שחיה לפי סבבי לחימה, דווקא נושא הפיצוי לא ידוע מראש. מה הבעיה להכניס מראש את הנתונים ולתת אוטומטית את הפיצוי המגיע? זה מחייב אותנו לחיות בחוסר ודאות, וזה מאוד בעייתי ומפריע. אני בטוח שמגיע לי פיצוי אבל לא בטוח שאקבל, כי אף אחד לא דיבר איתי".

ולסיום, טיפ נוסף בנושא השינה: "קיימים מרכזי חוסן ביישובים בעוטף עזה המסייעים להתגבר על הטראומות. ולצערי, אין שירותי חוסן נפשי כאלה במפעלים עצמם. לו היו נותנים תמיכה רגשית, החזרה לשגרה הייתה מהירה יותר, ופחות אנשים היו סובלים מפוסט־טראומה".

מפץ תקשורתי

אתמול ושלשום פורסמו הדוחות הכספיים לרבעון השני של חברות התקשורת המובילות ושל חברות הסלולר. מדובר בפרטנר, שבניהול אבי גבאי (לשעבר מנכ"ל סלקום), בזק וחברת הבת פלאפון, וסלקום שבבעלות דיסקונט השקעות. הוט, בניהול טל גרנות גולדשטיין, לא פרסמה דוחות כספיים בגלל הפיכתה לפרטית, אך נראה שמצב העסקים שם אינו שונה בהרבה מהענף כולו.

התוצאות מעידות על הלכי הרוח החדשים בענף ועל זמירות חדשות של חזרה לרווחיות. לאחר שנים של הפסדים או התנצלויות על דוחות מקרטעים, סוף־סוף יש עם מי לדבר. החברות עברו בשנים האחרונות שינויים במבנה הבעלות, והתוצאות כבר ניכרות בשורת הרווח והפסד.

תקציר תוצאות הרבעון השני: ענקית התקשורת בזק הרוויחה 310 מיליון שקל, גידול של 2% בהשוואה לתקופה המקבילה. ההכנסות גדלו ב־1.1% ל־2.23 מיליארד שקל. התוצאות מוסברות בשינוי האסטרטגיה העסקית שהוביל יו"ר הדירקטוריון גיל שרון. חברת הבת שלה, פלאפון, שנוהלה עד לאחרונה על ידי רן גוראון, הרוויחה 46 מיליון שקל - גידול של 130%. ההכנסות גדלו ב־4% ל־599 מיליון שקל. הרווח הממוצע למינוי סלולר גדל ל־58 שקל לחודש.

סלקום, שבניהול דניאל ספיר, עברה מהפסד של 14 מיליון שקל לרווח של 39 מיליון שקל. מדובר ברווח הרבעוני הגבוה ביותר בחמש השנים האחרונות של החברה, הישג לא רע למנכ"ל שנכנס לתפקידו רק בינואר השנה. ההכנסות הסתכמו ב־1.07 מיליארד שקל. הרווח הממוצע למינוי בסלקום הסתכם ב־49 שקל לחודש.

רווחי קבוצת פרטנר זינקו מ־9 מיליון שקל ל־47 מיליון שקל. הרווח הסתכם ב־276 מיליון שקל - שיא של שבע שנים. גם ההכנסות שברו שיא של שש שנים והסתכמו ב־859 מיליון שקל. ההכנסה הממוצעת למנויי סלולר עלתה לראשונה זה חמישה רבעונים ל־49 שקל לחודש.
"אנו שמחים על התוצאות הטובות המשקפות יציבות וצמיחה", הגיב מנכ"ל פרטנר אבי גבאי והוסיף: "נמשיך להשקיע בתשתיות ובשירותי סיבים ודור 5 כדי לתת ללקוחות שלנו יותר ערך".

אז כפי שניתן לראות, הפלונטר בענף התקשורת הותר סוף־סוף, ובענף חוזרים לעסקים. יש לכך הרבה סיבות. העיקרית שבהן היא צמצום מבנה העלויות, יצירת מנועי צמיחה חדשים (בעיקר בתחום הסיבים האופטיים) וחזרת המשק לפעילות רגילה לאחר תקופת הקורונה (שפגעה בהכנסות "רומינג" בתקשורת ניידת מחו"ל).

ועדיין קשה לומר שרמת התחרות בענף התקשורת הצטמצמה. חבילות סלולר נמכרות עדיין לכל היותר ב־60 שקל לחודש, וניתן להשיג דילים גם במחצית מהסכום. בתחומי התשתיות והתוכן הטלוויזיוני התחרות בעיצומה.

ענף הטלוויזיה חי ובועט באמצעות הסכמים חדשים בעולם התוכן, כמו ערוצי דיסני פלוס. תשתית התקשורת המסורתית מחליפה במהירות את מקומה לטובת תשתית הסיבים המהירה. בזק לבדה דיווחה כי תשתית הסיבים כבר רלוונטית ל־1.36 מיליון משקי בית, ושהיא תגיע עד סוף השנה ל־1.5 מיליון בתים. החיבור מאיץ משמעותית את מהירות התקשורת ומאפשר כניסה מהירה לרשת דור 5.

האוצר שלו

אחת הדמויות שהיו חסרות בפריימריז של הליכוד שנערכו השבוע היא של שר האנרגיה לשעבר יובל שטייניץ, שהחליט לפרוש לאחר עשרות שנים בפוליטיקה. וגם עכשיו, עדיין קשה לתפוס כיצד האיש שצעד עם אמיל גרינצוויג בצעדת שלום עכשיו ב־1983 חצה את הכביש ועבר לליכוד.

"מגיעה לי קצת מנוחה. אני כבר מתגעגע לאקדמיה. אני לא יכול להעריך אם אחזור. הייתי חייב את ההפסקה הזאת", אומר לי שטייניץ.

מדוע דווקא עכשיו? אולי בגלל התדרדרות השיח הציבורי בכנסת או החשש מאובדן מקום ריאלי בליכוד?
"קודם כל, הפוליטיקה תמיד הייתה קשה, תוקפנית ואכזרית, ובשנים האחרונות זה אפילו החמיר. לצערי, לא הצלחתי לפתח שריון ונותרתי רגיש. הייתי 23.5 שנים בממשלה ובכנסת וחשבתי שמגיעה לי מנוחה מכל הטרפת של הפוליטיקה. אני מניח שהייתי נבחר, אבל הנקודה היא ששאלתי את עצמי אם לא הגיע הזמן לרדת מהקרוסלה המטורפת. התשובה הייתה שאחרי שעשיתי חלק מהתפקידים המרכזיים והצלתי את עם ישראל מכמה משברים, הגיע הזמן לפרוש. חיזרו אחרי בשנה האחרונה מהרבה מאוד מפלגות ומכל הכיוונים, ואני לא רוצה להתייחס לפניות ספציפיות. כולם נענו בשלילה. הצהרתי שאני ממשיך לתמוך בליכוד ובנתניהו".

איך אתה מסכם את תפקודו של לפיד כראש הממשלה במבצע "עלות השחר"?
"המערכה התנהלה באופן סביר ובסך הכל בסדר גמור, אבל נמנעו מלפגוע בחמאס. יש בזה יתרון, כי הוא לא התערב ולכן המערכה הייתה יותר קלה, אבל זה תקדים מסוכן. החשש שלי הוא לא מניהול מבצע בעזה אלא מה מתנהל מול איראן, שזה האיום הקיומי האמיתי עלינו. בשנה האחרונה חלה התדרדרות קשה במצב מול איראן. הם התחילו בהעשרה לרמה של 60% בקיץ הקודם, אחרי שנזהרו בשלוש השנים שקדמו לכך".

בסביבת לפיד טוענים שעם כניסתו לאוצר השארת לו בור תקציבי של 40 מיליארד שקל, שאותו הוא כיסה.
"זה קשקוש כפול ומכופל. לא השארתי לו בור, והגירעון קפץ בסך הכל מ־32 מיליארד ל־38 מיליארד שקל. אבל זה קרה ב־2012 ולאחר מכן יזמתי צעדים לצמצום הגירעון, שחזר ל־3% מהתוצר. כשעזבתי, לפיד קיבל ממני את אוצר המדינה במצב הכי טוב באירופה. כשנכנסתי לתפקיד ב־2009, הצמיחה הייתה שלילית וסיימנו ב־2013 עם הצמיחה הכי גבוהה והאבטלה הכי נמוכה. הגידול בהשקעות היה הכי גבוה והמשכנו להקטין את היחס חוב־תוצר. היינו המדינה היחידה במערב שדירוג האשראי שלה עלה ב־2011. הטענות של לפיד הן פייק ניוז, אבל בסך הכל זה חלב שנשפך. אני הייתי שר האוצר שחילץ הכי מהר את המדינה מהמשבר".

הובלת מהלכים חשובים כמו צירוף ישראל לארגון ה־OECD, תקציב דו־שנתי, הקמת את ועדת ששינסקי למיסוי הגז ועוד. האם זה עושה אותך לשר אוצר טוב אולי יותר מביבי?
"ביבי היה שר אוצר מצוין, אבל אני מתחרה על התואר שר האוצר הטוב ביותר בתולדות המדינה. אני גם לא מתווכח עם מי שאומר שהייתי שר האוצר הטוב ביותר. לא רק שחילצתי את המדינה מהמשבר, אלא שעשיתי מהלכים נוספים ובנוסף פירקתי את הפירמידות של הטייקונים. אני שמח שלפיד הלך בעקבותיי והנהיג תקציב דו־שנתי".

בזמנו התנגדת להפחתת הבלו על הבנזין אבל חזרת בך, וכעת אתה תומך במהלך של ליברמן.
"ב־2012 אכן התנגדתי להפחתת מס הבלו על הבנזין, ובדיעבד אני מודה שמדיניות האוצר הייתה שמרנית מדי. בדיעבד זה לא היה נורא להפחית את הבלו, ואני חושב שמה שנעשה עד עכשיו על ידי ליברמן בהפחתת הבלו זה סביר. אני מפרגן לליברמן, שהודיע ששני התקציבים יהיו דו־שנתיים. שר האוצר מתפקד באופן סביר. אבל למעט דחיית גיל הפרישה לנשים לפנסיה, שזאת הייתה רפורמה משמעותית, לא היו רפורמות נוספות משמעותיות".

מפלגת הליכוד יצאה ברפורמה כלכלית חדשה, שניתן לכנותה תוכנית חלוקה: חלוקת כספים. מאיפה הכסף?
"התוכנית הכלכלית החדשה של הליכוד היא הגיונית, בתנאי שתופעל בצורה מוגבלת ולזמן מוגבל, וזאת כדי למנוע סכנת התפרצות אינפלציונית. יש אינפלציה שלא הממשלה אשמה בה. מדובר באינפלציה מיובאת שמקורה במחירי הסחורות. יש היגיון בהורדה זמנית של התייקרות המחירים שמשפיעים הלאה כמו הפחתת הבלו של הדלק. אבל כאמור, זה צריך להיות זמני".

מה דעתך על עלייה של 8.6% בתעריפי החשמל?
"לדעתי היא מוצדקת, ולכן גם לא ביקרתי אותה. בשנת 2012, כשהייתי שר האוצר, היה צריך להקפיץ את מחיר החשמל ב־60%־70%, כי קידוח 'תמר' הושבת לשנה וחצי. לא השלמתי עם זה. ויתרתי על מסים מסוימים לחברת החשמל, ואת הייקור פרסתי על פני שלוש שנים. החשמל עלה אז ב־14% בלבד ובדיעבד זה היה נכון. גם בהעלאת תעריפי החשמל שר האוצר נהג לדעתי נכון".

בספרך "הקרב על הגז" כתבת שבמתווה הגז ניסו להלך עליך אימים. מה אתה יכול לספר כעת?
"אכן ניסו להלך עליי אימים, אבל לא במתווה הגז, שם עשו סתם תעמולה נגדי, אלא כשהקמתי את ועדת ששינסקי. אז נוהל נגדי קמפיין מצד טייקוני הגז, וניסו להפעיל נגדי ונגד ששינסקי חוקרים פרטיים, כי החלטתי להעלות את שיעורי המס פי שלושה. במתווה הגז שעשיתי ב־2015 חסכתי מישראל את משבר הגז העולמי הנוכחי. תראה מה קורה בגרמניה, בריטניה, ארה"ב וסין. זה קרה בדיוק כמו שהצלחנו להתאושש ממשבר 2008־2013 בצורה מצוינת. בדוח של בנק ברקליס נקבע שישראל התאוששה בצורה הטובה ביותר בעולם".

מה דעתך על המתיחות בגבול המים הטריטוריאליים עם לבנון על קידוח "כריש"?
"זאת מתיחות מלאכותית שמייצר חיזבאללה. יש מחלוקת קטנה מאוד על ממוצע של 5 ק"מ. כשהתחלתי לנהל את המו"מ, הלבנונים הציגו דרישות נוספות ולא הסכמתי לכך. אני מקווה שגם הממשלה הנוכחית לא תשמע על כך ולא תרחיב את גבולות הגזרה".

לטענתך היית שר אוצר ושר אנרגיה מהטובים במדינה, והנה אתה מחוץ לפוליטיקה. ייתכן שהצלחה מקצועית אינה בהכרח מתגמלת פוליטית?
"שיא ההצלחה הפוליטית הוא תפקיד ראש הממשלה, אבל לא רציתי אותו. אני חושב שבמדינה שלנו הבעיה שאתה מציין אכן קיימת, ובמידה מסוימת התקשורת אשמה בכך. התקשורת לא מתגמלת אותך על הישגים כשר אלא בקושי מזכירה את זה. התקשורת מעוניינת רק בריבים, פרובוקציות, מאבקים מלאכותיים וגימיקים. על זה מתגמלים אותך בחשיפה עצומה. על עבודה רצינית והישגים משמעותיים בקנה מידה בינלאומי לא מתגמלים, ולצערי הפוליטיקה מושפעת מהתקשורת. בארה"ב לא מזמינים לאולפנים רק את אלה שעושים פרובוקציות, אבל אצלנו שואו זה שם המשחק".

"אספר לך סיפור: בתחילת דרכי בפוליטיקה שאלתי למה לא מזמינים אותי לראיונות. אמרו לי בתשובה שאני דוקטור לפילוסופיה וזה לא מעניין. הסבירו לי שאף פעם לא הוציאו אותי בשלוש קריאות מהמליאה, ושאני חבר כנסת משעמם. התקשורת מתגמלת שיח אלים".