לאחר 28 שנים במערכת החינוך כמורה, כמנהל וכראש מנהל החינוך בירושלים, שנת הלימודים הקרובה תהיה השנה השנייה שאפתח כחבר ועדת החינוך של הכנסת. שנה זו תעמוד בסימן חתירה לסדר וליציבות במערכת שסובלת מזעזועים ומשינויים רבים מספור. אשתקד עוד לא ידענו אם הקורונה עומדת להסתיים ואם בכלל ניתן יהיה לפתוח את שנת הלימודים.
מה ישתנה בשנה זו מכל השנים? רפורמת גפן שמגדילה את תקציבי הניהול העצמי שמופקדים בידי כל מנהלי בתי הספר. זו רפורמה מבורכת שמגדילה עוד יותר את הסמכות התקציבית של המנהלים ועמה את האחריות המוטלת עליהם. לצדה תבוצע רפורמת החינוך המיוחד, שאומנם נמצאת בשנתה הרביעית, אבל עדיין סובלת מחבלי לידה, ובמסגרתה כל הורה לילד עם צרכים מיוחדים יכול לבחור עבור ילדו אם להשתלב בחינוך רגיל או ללמוד בנפרד בחינוך המיוחד. רפורמה זו מעבירה מספר גדול של ילדי חינוך מיוחד לבתי הספר של החינוך הרגיל, וחלק מהמורים מתקשים לעמוד במשימה שלא הוכשרו לה, על אף היותה מבורכת ורצויה כשלעצמה.
לצד כל אלה ישנה רפורמת “המח”ר לשינוי הבגרויות” של השרה יפעת שאשא־ביטון שיוצאת לדרך ותותיר בתוך שלוש שנים ארבעה מבחני בגרות ועבודה מסכמת אחת במדעי הרוח. לצורך כך יש להכשיר מורים, לשנות תוכניות עבודה ולהגדיל את ההערכה הבית־ספרית המשלימה את מבחני הבגרות החיצוניים.
בעניין התכנים, ועדה בראשות המשנה למנכ”ל משרד החינוך הוקמה בשנה האחרונה. תפקידה הוא לקדם חיים משותפים בין מגזרים שונים במערכת החינוך. דווקא בגיל העשרה ודווקא במערכת שבנויה כולה על זרמים וסגרגציה, יש צורך קריטי בחיבורים בין אוכלוסיות. השנה גם עברה הצעת חוק המחייבת לימודי אקלים בכל מערכת החינוך, מגן ועד י”ב. אלו שני צעדים קטנים אך קריטיים להחזרת מערכת החינוך למקום הראוי לה – מערכת המגדלת בני אדם ושמה אותם במוקד. לא את ציוניהם והישגיהם.
כל אלו מהלכים נכונים וגם אתגרים ענקיים ליישום. אבל, וזה אבל גדול, האתגר מספר אחת של מערכת החינוך היום הוא מצוקת כוח האדם. לפי הדיווחים, כיום חסרים בישראל כ־6,000 מורים, לא אוישו תפקידים של למעלה מ־1,000 סייעות, חסרים מאות מטפלים פרא־רפואיים, וישנם מכרזים שאליהם לא ניגש אף אדם ראוי לתפקיד השוחק והסיזיפי של מנהל בית ספר.
בעיניי, מה שתלמיד זקוק לו יותר מהכל הוא ביטחון; ביטחון בעצמו, ביכולותיו, בעתידו, אפילו בהבנת פגמיו וחסרונותיו ובדרך להקטינם או להעלימם. הוא זקוק לחברה. לקבוצת שווים שבה ירגיש בטוח. והוא זקוק למשהו להאמין בו. מדינת ישראל משקיעה במערכת החינוך שלה כסף רב, התקציב הגבוה ביותר למשרד העומד כיום על 73 מיליארד שקלים - תקציב שאף יוגדל בשנים הקרובות. הגיע הזמן לחזור ליסודות החינוך. למקד את החינוך בבני האדם הצעירים שגדלים במערכת ובצרכים הבסיסיים שלהם בדרכם להפוך למבוגרים שאנו רוצים לראות.
בזמן שמילים אלו נכתבות, עדיין אין סיכום עם ארגוני המורים על הסכם העסקה חדש. אני סבור שיהיה הסכם כזה, ואני מקווה שהציבור לא יסלח לארגוני המורים אם הם ישביתו את תחילת שנת הלימודים לאחר שנתיים של קורונה וחודשיים של חופש גדול.
הכותב הוא חבר כנסת מטעם "יש עתיד", חבר ועדת החינוך בכנסת