מסגד חסן השני בקזבלנקה הוא מהגדולים והמפוארים שבמסגדי העולם. מסגד זה נבנה כשחציו על הים שיובש וחציו על הקרקע. בניגוד למסגד אל־אקצא, אין כל הגבלה לביקור ותפילה בו של מוסלמים, יהודים ונוצרים. התפיסה היא נדיבה ורחבה: בית תפילה נועד לכולם. לכן גם יהודים מבקרים במסגד בתפילות של שכניהם, מתוך קרבה לזולת ואהבת האדם.
מימון בנייתו של המסגד הזה, שנמשכה שמונה שנים, הוטל על כל תושבי מרוקו ללא הבדל דת. בימי הרמדאן, מתפללים מלך מרוקו, בנו ושרי ממשלתו במסגד חסן השני, והאירוע משודר ברשתות הטלוויזיה במרוקו וביתר כלי התקשורת. באולם התפילה יכולים להיכנס ולהתפלל 80 אלף מאמינים. בדרך כלל, זהו אירוע מרשים שיש לו נוכחות בתקשורת והוא גם מוערך על ידי אנשי תרבות.
באחד מביקוריי במסגד זה, בשעת מנחה, עמד לידי ישראלי יהודי, ששם כיפה לראשו והתפלל בשקט. בתום תפילתו ניגש אליו ערבי מוסלמי ובירך אותו במרוקאית: "אלוקים יקבל תפילתך".
אלו פני הסובלנות במרוקו. במרוקו נשאלתי לא פעם מדוע ישנם ערבים מוסלמים שמתנגדים לביקור ולתפילה של יהודים בהר הבית, הרי כולנו מונותיאיסטים, מאמינים ומתפללים לאל אחד. עניתי שלתפיסתי הכל באשמת משה דיין, שלא קבע סדרים לעליית יהודים, אלא מסר את המפתחות של אל־אקצא לאנשי הווקף, וכאן הם כמעט הקובעים בכל המתרחש בהר הבית.
מאז אנו עדים לקריאות "אל־אקצא בסכנה" ונתקלים בתיעודים של אנשי הווקף מנסים למחוק כל זכר ארכיאולוגי המעיד על בית המקדש. יש כיום ארכיאולוגים שתפקידם הוא למיין את השפכים מאתרי הר הבית, ויש ממצאים ארכיאולוגיים שהתגלו בתוך שפכים אלה.
הכותב הוא נשיא הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו