בימים אלו אנו מציינים 125 שנים לקונגרס הציוני הראשון שנערך בעיר בזל שבשווייץ. לנגד עיני הנוכחים הייתה מטרה ברורה אחת: הקמת "בית מולדת לעם היהודי בארץ ישראל" שבו יוכלו לחיות בבטחה. הצבת היעד והחזון הייתה הכוח שהוביל לבסוף למימושם למרות כל הקשיים והעיכובים. הרבה אחרי שהרוח החיה מאחוריהם כבר לא הייתה בין החיים, כמו גם רבים ממשתתפי אותו קונגרס.
כיום הדבר האחרון שיש למדינת ישראל הוא חזון. אין חזון למשבר הדיור והתחבורה, אין חזון לגבי ביטחון הפנים, אין חזון לגבי משבר הגיוס ושאר ענייני דת ומדינה. גם בכל הנוגע לשטחי יהודה ושומרון הגענו לנקודה שבה נגמר החזון. אנחנו לא פה ולא שם. המציאות המורכבת הובילה את ראש הממשלה הקודם בנימין נתניהו לקדם בשנים עברו מדיניות שעיקרה הוא הורדת הנושא מסדר היום הבינלאומי. זאת הוא עשה בהצלחה מרובה, תחת ממשל אמריקאי עוין של אובמה וקהילה בינלאומית אוהדת לפלסטינים.
אבל בחום של המזרח התיכון אי אפשר להקפיא דברים לאורך זמן. הרשות הפלסטינית הבינה את זה וייסדה את תוכנית פיאד להשתלטות על שטחי C. ייאמר לזכותו של שר הביטחון בני גנץ שגם הוא הבין כי בשטח חיים יהודים וערבים ועצימת עין לא תוביל לדבר והחליט לפעול. ומה התוכנית? פעם אחר פעם הוא חוזר על כך שהוא בוחר לנהל את האירוע הזה, ו"לצמצם את הסכסוך", אבל מה זה בעצם אומר?
בפועל מה שקורה הוא שגנץ מאשר בנייה פלסטינית במקביל לבנייה ישראלית תוך יצירת משוואה מסוכנת, שתפקידו לדאוג לרווחתם במידה שווה לזאת שבה הוא דואג לרווחת המתיישבים. אלא שהמשוואה הזאת אינה מתקיימת גם בהריסת בנייה לא חוקית, הנאכפת בקפידה לגבי יהודים ולא לגבי פלסטינים. בפועל מה שקורה הוא שהמציאות בשטח משתנה ומתקבעת בצורה מסוכנת תוך סיכון לדורות של כל ההתיישבות ביהודה ושומרון ובמדינת ישראל כולה.
המוטיבציה של גנץ אולי ראויה למחמאות, אבל החזון שהוא מבקש לממש צריך לעורר נורות אזהרה וחשש משמעותי שאוסלו קטן מתבשל לו בשקט ותחת החיפוי הרועש של מערכות הבחירות המתמשכות. אדם אחד, בעל סמכויות ככל שיהיה, אסור לו שישפיע בצורה כל כך דרמטית על עתידה של מדינת ישראל, ללא מנדט מובהק שקיבל מהעם היושב בציון. ביו"ש רבים חיים בתחושה כאילו הוסר האיום מעל ההתיישבות והיא הפכה עובדה מוגמרת. אז נכון שאת אריאל כבר לא יפנו כנראה וגם לא את מעלה אדומים, אבל המשימה היא עוד גדולה ורחבה והמרוץ יצא לדרך בלעדינו. הרשות הפלסטינית החלה לפעול בצורה מסודרת ואנחנו מאבדים את השטח מדי יום. חזונו של גנץ ליהודה ושומרון הוא אסון ובכייה לדורות.
הכותב הוא ראש מועצת בית אל