למען יצירת מכנה משותף בדיון אתן את הגדרתו של ההיסטוריון באזיל לידל הארט למונח אסטרטגיה: “אסטרטגיה היא תורת ניהול המשאבים העומדים לרשות האומה, לצורך השגת יעדים צבאיים (או יעדים לאומיים אחרים), הנגזרים מהמטרות המדיניות שלה”. איראן תהפוך למדינה גרעינית וצבאית אם הסנקציות יימשכו אם לאו. היא במצב של מוכנות בתחומי יכולת העשרת אורניום. היא נמצאת במצב בלתי ברור בתחום הפיכת האנרגיה הגרעינית לכדי חימוש, אך תחום זה ניתן לקידום בחתימה נמוכה.
איראן נמצאת במצב מתקדם בתחום פיתוח טילים הנדרשים לשאת את החימוש, אך עדיין לא השלימה את המהלך. בידה אלפי טילים לטווחים בינוניים שייצרה בשמונה השנים האחרונות. לאמיתו של דבר, תחום הטילים הוא היחיד עדיין שיכול לגרום לעיכוב מסוים של הפרויקט האיראני, אם בכלל. לצערי נושא זה לא נמצא בטיוטת הסכם הגרעין.
בראייה אסטרטגית רחבה, המשמעות של האמור היא כי איראן היא מעצמה גרעינית/צבאית בפועל. איראן היא מדינה טוטליטרית שיכולה להוריד את רמת החיים בארצה לרמות שהמערב אינו יכול. על חשבון רמת חיים נמוכה היא יכולה להמשיך לבנות מערך גרעיני לאורך זמן. לסנקציות במצב הנוכחי אין השפעה אמיתית על פרויקט הגרעין שהוא קריטי, ואף בעל משמעות קיומית לשיטתם. ייתכן שהם יסכימו להקצות את עיקר המשאבים הלאומיים לגרעין ולהתעסק פחות בטרור עולמי, אך גם תורו של זה יגיע. האיראנים אף נהנים מסיוע של מעצמות לייצר מסלולים עוקפי סנקציות כלכליות.
המערב עייף ממחשבה על מלחמות, בלתי נחוש, מחפש שוק הון טוב, מחפש עושר חומרי ונזהר כמו מאש להציב לוחמים על קרקע האויבים. העולם הליברלי חושב במונחים אגואיסטיים של זמן ומרחב. לא להקריב למען הדור הבא מתוקף הזכות לחיות טוב בדור הזה. לא להקריב לטובת המדינה לטובת הדור הבא עקב הזכות הליברלית למצות את הקיים כאן ועכשיו. לעולם לא תגיע ישועה במלחמה עם איראן, וההבטחות האמריקאיות שלא לאפשר לאיראן להצטייד בנשק גרעיני הן דיבורי סרק.
המטרה הלאומית של ישראל היא למנוע מאיראן יצירת פרדיגמה שבה אחת האפשרויות היא הפעלת נשק גרעיני על ישראל. בתוך כך גם להבהיר כי אנו נחושים להילחם בנשק גרעיני איראני בכל תצורה ובכל תכנון. הם צריכים להיכנס לסטייט אוף מיינד שאנחנו מתכוונים לפעול ואיננו זורקים איומי סרק. הם צריכים להבין שהנושא אצלנו הוא קיומי. שאנחנו מוכנים להקריב כדי למנוע מהם להתעסק בגרעין צבאי. אנחנו נקריב את מרב המשאבים הלאומיים לצורך כך.
ישראל חייבת להתחיל להניע כדור שלג, ביוזמתה, שיביא להסלמה ישירה עם איראן. בהסלמה, שניתן לכנותה מלחמה, יש לכלול תקיפת תשתיות איראניות חיוניות כמו נפט, הובלה ימית, שדות תעופה ואחרות. יש להיעזר באמצעים קינטיים, קרי מטוסים וחיילים, ואף בסייבר ואלקטרוניקה אחרת. מהלך כזה ימנע מלחמה גרעינית. בכך נייצר הרתעה, ואולי גם נטרול גרעיני. זה לא בטוח כפי שכל דבר אינו בטוח, אך זה תהליך שאפשר לנצח בו. לצערי איני רואה דרך אחרת. וכמובן שהפיכת הבעיה לבעיה של העולם היא שגיאה קשה. לראיה, העולם עד כה אינו מצדיק את האמון הזה.
הכותב הוא חבר “מבטחי״ – פורום מפקדים לאומי, ומחבר הספר “ספינת התלאות״