לא ברור באיזה צירוף מקרים קוסמי זה קרה, אבל סוף־סוף התפנינו משיח הכלום של מי אמר מה בטיקטוק, מי ביזה יותר את השואה, ואיך הרגיש עומר אדם בחתונה של איזו כלה, והתחלנו לדבר על הפיל שבחדר.
הכוונה היא, מן הסתם, לפיל החרדי שבחדר. עד כה הוא נעדר לחלוטין ממערכת הבחירות החמישית. הסיבה: אסור כרגע להרגיז את העסקנים החרדים, כי הם הראשונים שיעזבו את בלוק נתניהו לאחר הבחירות, שכנראה שוב יסתיימו ללא הכרעה. אבל הבלוקים והגושים הם חסרי תוחלת, משום שהפיל הזה הולך וגדל, ואם לא נמצא דרך עקבית להתמודד איתו, לא תהיה לנו תקומה כמדינה.
השבוע פורסמה כתבת תחקיר ענקית על בעיית החינוך החרדי, אבל לא בישראל, אלא בניו יורק. התחקיר חשף רשת חינוך חוץ־ממלכתית שמונעת מתלמידיה לימודי קריאה או מתמטיקה לטובת ימים ארוכים וסגפניים של תפילות, גמרא ותלמוד. החינוך קרתני, כולל ענישה פיזית, ואינו מכין את בוגריו להתמודדות עם העולם מחוץ לקהילה החרדית. איך זה ייתכן שחינוך כזה זכה בארבע השנים האחרונות למיליארד דולר של מימון ציבורי?
תחקיר מעניין, אבל על זה הם מתלוננים - על קהילה של 200 אלף איש? הלוואי עלינו. אצלנו צריך לקחת את התופעה הבעייתית הזו ולהכפיל אותה לפחות פי שישה, כי גודל האוכלוסייה בניו יורק פחות או יותר שווה לגודל האוכלוסייה בישראל, אבל אצלנו הקהילה החרדית מונה 1.2 מיליון. זו רק ההתחלה, כי בישראל הסיפור ממשיך עם קצבאות הילדים - על כל ילד משלם הביטוח הלאומי קצבה נוספת, ובמגזר החרדי מספר הילדים הממוצע לאישה עומד על 6.6, לעומת 3.1 בכלל האוכלוסייה. לא צריך להיות סטטיסטיקאי מדופלם כדי להבין את המגמה.
מכאן הסיפור ממשיך לתקצוב הישיבות, שאליהן כל גבר חרדי שואף להגיע, בין שלשם שמיים או כדי להימלט מהגיוס לצה"ל. בקיצור, אנחנו לא רק מפרנסים בזיעת אפנו את דרך החיים החרדית, אלא גם משלמים לבתי הספר החרדיים כדי שיחנכו את כל הדורות העתידיים למודל פרזיטי שמונע מגברים לעבוד. הנורא מכל הוא שכולנו יודעים על קיומו של הפיל כבר שנים ארוכות, וכולנו גם מבינים שהמודל הזה הורס את עתידה של המדינה.
הפוליטיקה הרקובה מנעה מאיתנו להתייחס לפיל שבחדר עד השבוע, כי כולם יצטרכו את העסקנים החרדים אחרי הבחירות. אבל הפיל הזה משפיע על הכל. גם על השיח החשוב על יוקר המחיה. נכון שהגל הנוכחי נגרם ברובו מתופעות כלל־עולמיות, פוסט־קורונה ועל רקע מלחמת רוסיה־אוקראינה, אבל יש לנו גם מרכיבי יוקר מחיה שקשורים בתופעות ייחודיות לנו. אחת מהן היא העובדה שאנחנו צריכים לממן איכשהו את מחייתו של מגזר הולך וגדל, מוכה עוני ושוק שחור, שללא התערבות עיקשת של גורמים אחראיים, פשוט לא ישנה את דרכו.
אנחנו כל כך עסוקים ב״גושים״ שנתקעים בגרון ואינם מוכרעים, שהפסקנו לדבר ברצינות על הפיל הזה, כמו גם על הרבה פילים אחרים. הנורא הוא שרוב הסיכויים שהדיל שעשה נתניהו עם חסידות בעלז בכלל לא יביא אותו לניצחון, אלא רק יעלה את רף הדרישות החרדיות ויתקע את כולנו עמוק יותר בבוץ. ומה יש לנו להציע כפתרון? תעמולה אידיוטית שגורסת שהכל בגלל השלטון הנוכחי, או לחילופין - הכל בגלל השלטון הקודם.
פעם היינו דנים בבעיות האמיתיות, ופה ושם עוסקים בספינים ובדילים. היום הבעיות השורשיות טבעו בים עכור של ספינים ודילים. בואו נמשה אותן מהים הזה, בעיקר כי אסור לוותר על פתרונן למען ניצחון אוטופי שאינו מגיע.