ועדת עילם (צוות היגוי לבחירת שדה תעופה משלים לנתב"ג) צפויה למסור את המלצותיה לשרת התחבורה מרב מיכאלי בנוגע למיקומו של שדה התעופה הבינלאומי השני של ישראל. לפי ההערכות, הוועדה תמליץ להרחיב את נתב"ג כמענה שייתן פתרון לעשר שנים בלבד. אז נתב"ג יגיע שוב לקיבולת מקסימלית. לכן פתרון ארוך טווח ובר קיימא עבור מדינת ישראל ומענה לאתגרי הפיתוח והמשילות בנגב מחייבים את הקמתו של שדה תעופה בינלאומי רק בנבטים.
לצערי, פתרון ברור מאליו זה, שלגביו מתקיים קונצנזוס רחב בין ראשי הרשויות בצפון ובדרום, ארגוני חברה וכלכלה וגורמי אקדמיה, אינו ברור לכולם, כאשר ההתנגדות אליו נובעת בעיקר "מטעמי ביטחון". חוסר היציבות הפוליטית והשלטונית עשוי להוביל למצב שבו נפספס את הזדמנות המאה להבטיח את עתיד הנגב ולשנות את פני המדינה. נדרשת כאן החלטה "בן־גוריונית" אמיצה, המציבה את חלופת שדה תעופה בנגב כפתרון לאתגרי הפיתוח, החברה, התחבורה, הכלכלה והדמוגרפיה של מדינת ישראל ואזרחיה. כל החלטה אחרת תהיה קצרת טווח ובכייה לדורות.
לא בכל יום אנו פוגשים פרויקט אסטרטגי בסדר גודל מגה־לאומי, כזה שישפיע באופן מהותי כל כך על עתיד המדינה והנגב בפרט במגוון היבטים. למרות קיומן של הסכמות רחבות וקונצנזוס נדיר, עדיין קיימת התנגדות להקמת שדה התעופה בנבטים מצד חיל האוויר ומשרד הביטחון. התנגדות זו היא שמונעת את קבלת ההחלטה, וכמקובל במחוזותינו, על אף היותה שיקול יחיד כנגד מגוון רחב ומכריע של שיקולים לאומיים אזרחיים, היא עלולה לסכלה בסופו של יום.
ברמה הלאומית בעיית התחבורה האווירית כבר כאן, וכל עיכוב משמעותו החמרה נוספת של העומסים בנתב"ג. והנגב? ימשיך לשווע לפיתוח עתודות השטח הלא מנוצלות ולפתרון יסודי וכולל לבעיותיו הרבות. כשמדברים על שדה תעופה בינלאומי בנגב חייבים להבין את המשמעויות: ברמה המקומית מדובר במקור תעסוקה ל־50 אלף עובדים בנגב, הטסה מעלה של השכר הממוצע בנגב והשוואתו ליתר המדינה, הגדלת התוצר המקומי ב־60%, הגדלת ההכנסות מארנונה של כלל הרשויות מסביב לשדה העתידי, הגדלת המדד החברתי־כלכלי במזרח הנגב, צמצום הפשיעה והגדלת המשילות באזור.
נקודה חשובה קשורה ליוקר הדיור והמחיה בישראל. תפיסת קרקעות במרכז משמעותה מניעת הקמתם של עשרות אלפי יחידות דיור ושטחי מסחר ותעסוקה באזור שגם ככה הופך לאחד הצפופים בעולם. לעומת זאת, הקמת שדה התעופה בנגב, המהווה כמעט שני שלישים משטחה של המדינה, תאפשר לא רק הפניית קרקעות באזורי הביקוש לדיור, אלא גם הרחבת הבנייה ומשיכת אוכלוסייה חזקה ואיכותית לנגב.
כמי שעומד בראש המועצה התעשייתית נאות חובב, המעסיקה למעלה מ־11 אלף מתושבי הנגב, אני מבין את עוצמת ההשפעה של שדה תעופה בינלאומי על הפיתוח הכלכלי של האזור. גם למועצה שלנו יש תוכניות גדולות לשיתוף פעולה עם מתקני התעשייה השונים שיקומו בשדה החדש וסביבו. חיבור מסוף הרכבת של המועצה עם שדה התעופה יקדם את הקמתו של אקו־סיסטם כלכלי תעשייתי חזק ויציב בנגב.
"בנגב ייבחן העם בישראל ומדינתו", אמר ראש הממשלה לשעבר דוד בן־גוריון. זוהי שעת המבחן של כולנו. אסור לנו להמשיך להתבסס על שיקולי ביטחון בלבד בקבלת החלטה אזרחית גורלית כל כך למדינה. חוסנה החברתי והכלכלי של החברה הישראלית, על כל מגזריה, הוא מרכיב ביטחון שאינו פחות חשוב מכל מרכיב אחר.
הכותב הינו אל"מ במיל' וראש המועצה התעשייתית נאות חובב