במציאות הישראלית הכה מורכבת, שבה שולטים פילוג, גזענות וקיצוניות, יש צורך בתיקון מערכתי ועמוק. חמישה סבבי בחירות בזמן קצר מעידים על הפערים ועל אי־ההסכמה הכוללת. חיים בחברה מפולגת ומקוטבת, שבה שנאה ואלימות נוכחות כל כך, פוגעים משמעותית בחוסן החברתי וסודקים את היכולת לקיים חיים יציבים ומאוזנים. האחריות לתיקון מוטלת על כל אחד ואחת מאיתנו ובוודאי על המנהיגים. זה הזמן לעשות אתחול של המערכות על מנת לתת תקווה למציאות אחרת.
ראשית, מערכת החינוך צריכה לקחת על עצמה אחריות. כבר לפני למעלה מ־30 שנה הגדיר משרד החינוך את “החינוך לחיים בשותפות ומניעת גזענות” כיעד מרכזי. ועם זאת, יש פער הולך ומעמיק בין ההצהרה של המשרד ובין ההשקעה במשאבים, במיקוד ובאחריות לנושא. בשנים האחרונות פורסמו מספר דוחות בנושא, לרבות דוח מבקר המדינה, אשר הדגישו את הצורך האקוטי של מערכת החינוך בתוכנית לימודים לחיים משותפים ולמניעת גזענות, וכן הציגו את הדרישה לתמיכה מלאה בתחום. למרות זאת, ממשיך המשרד לעצום את עיניו ולהתייחס לכל אלו כהמלצות בלבד.
העובדה שאנו חיים יום־יום את הסכסוך הישראלי־פלסטיני מחייבת את משרד החינוך לנוע לפעולה. יש קשר הדוק בין הסכסוך הלאומי לאיבה בין הרוב היהודי והמיעוט הערבי בישראל. על המשרד לכנס את טובי המומחים ולגבש תוכנית מערכתית, מהגן ועד י”ב, שמותאמת גם לחברה הערבית וגם ליהודית. תוכנית שתהווה עוגן עבור כל מורה בכל מגזר, ללא קשר לעמדותיו הפוליטיות, ותחייב את המערכת לתת יחס רציני לחינוך בכל הקשור לערכים אנושיים בסיסיים: מניעת גזענות, שוויון, כבוד וסובלנות.
ילדינו חשופים, דרך התקשורת והרשתות החברתיות, לשיח ציבורי מתלהם המוביל להתחפרות אידיאולוגית ולקיבעונות מחשבתיים. שאיפתו העקרונית – ובעיקר המעשית – של משרד החינוך, צריכה להיות גידול דור שיצליח להיות קשוב, שיעז לסכן את עמדותיו, לקרוא תיגר על המוסכמות, להיות חדשני ומקורי בדעותיו ורעיונותיו. לשם כך צריך להכשיר צוותי חינוך, לדייק את חומרי הלמידה ולערוך מפגשים בין ערבים ויהודים.
אנשי החינוך ראויים להערכה, אך אסור שלמידה בנושאים הרי גורל כאלו תישאר בחירה. גם אם באיחור רב, משרד החינוך חייב לכתוב תוכנית לימודים מלאה וראויה שתוגדר כמקצוע חובה, שתכלול תהליכי הערכה, שתבחן שינוי עמדות, צמצום הניכור בין ערבים ויהודים, שתפתח הכלה וחמלה ותהיה עוגן משמעותי ביכולת המורה לשנות מהותית את אופי השיח בהקשר לסכסוך ולחיים בשותפות; תוכנית שתאפשר להחזיק את המורכבות, לא לחפש פתרונות, אלא לחזק ערכים, לצמצם בורות, שנאה ובידול, לקרב, להפגיש ולחולל את השינוי שכולנו כל כך כמהים לו.
הכותבת היא מנהלת החינוך המשותף ביוזמות אברהם, עמותה הפועלת לקידום שילוב ושוויון בין יהודים וערבים בישראל.