שלוש החלטות אסטרטגיות קיבל לפיד מאז הפך לראש ממשלה, ושלושתן מצביעות על חוסר שיקול דעת פוליטי, מסבכות את מדינת ישראל ועלולות להביא מלחמה קשה שלפיד אינו מסוגל לנהל כי איננו איש צבא. לתפיסתי הוא גם אינו אינטלקטואל בעל חשיבה מקורית, איננו איש ספר ובוודאי שאיננו איש רוח.
ראו כיצד סילק בהינף יד את חברו עפר שלח על אף ידידותם ארוכת השנים; ראו איך גייס לטובתו אנשים בעלי כוח כלכלי ובכך אומנם הוכיח כושר ארגוני לא קטן, אך אין די בכך כדי להיות ראש ממשלה במדינת היהודים שלא שפר גורלה בכך שהיא נרדפת על ידי אויביה סביב, אך גם על ידי ידידיה כביכול, כגון האיחוד האירופי המתייצב תכופות במוסדות האו"ם לרעתה, ולטובת אויביה.
בתקופה כזאת – ואולי בכל תקופה שהיא – החלטותיו של לפיד הן ממש שערורייתיות. הראשונה הייתה להרע את יחסינו עם רוסיה למרות שזאת אפשרה לנו במשך שנים ארוכות להחליש את החזית האיראנית בצפון בכך שאפשרה לישראל להפציץ את הבסיסים האיראניים והפרו־איראניים ואת ארגוני החבלה שלהם.
בנושא זה לפיד התנהג כמו פיל בחנות חרסינה בכך שהתייצב לימינה של אוקראינה נגד רוסיה. פוליטיקאי חכם, רציונלי ומקצועי היה נמנע מלתמוך באוקראינים. בנושא זה היה מן הראוי לנהוג לפי הפתגם העממי האומר כי אל לאדם לירוק לתוך הבאר שממנה הוא שותה.
אך לפיד לא עמד במבחן ורצה לקצור קולות בוחרים ולהתחבב על ממשל ארצות הברית, וזאת על חשבון האינטרס הלאומי הברור שהוא לשמור בכל תנאי על הידידות הפושרת של רוסיה שלעתים מועילה יותר מהידידות הצבועה של יורשי אובמה בבית הלבן.
טעות אסטרטגית שנייה הייתה הכרזתו של לפיד שהוא תומך בפתרון שתי מדינות לשני עמים. זאת שגיאה קטסטרופלית מפני שהוא הכריז זאת באו"ם – מול ראשי ושגרירי כל העולם – דבר שישמש כטענה מצוינת בידי אירופה וארצות הברית כלפי מדינת ישראל. הכרזתו עלולה להיות מחייבת גם אם ממשלה חדשה תנסה לסגת ממנה.
על כל פנים, כדי לתמוך בצד הערבי בסכסוך, הצהרה זאת של לפיד תוטח תמיד נגד מדינת ישראל. הוא גם נתן אותה מבלי שקיבל כל מנדט בממשלה, ובלי דיון ציבורי ארוך ומעמיק בציבור היהודי שלמענו הוקמה המדינה. לפיד – אם יצליח בבחירות הקרובות – ינסה להגשים בוודאי את פתרון שתי המדינות, שהוא לא פחות מהתאבדות לאומית.
השגיאה האסטרטגית השלישית של לפיד – והגרועה מכולן – מתרחשת לנגד עינינו ממש. מדינת ישראל בחוסר הנהגתו גיבשה הסכם שבו היא מוותרת על שטח ימי אדיר לטובת לבנון כדי להשביע את התיאבון הטריטוריאלי של נסראללה וארגוני הטרור הערביים. ממשלתו של לפיד חלשה מלהגן על חוסנה של המדינה וגבולותיה.