ככל שמתקרבים ליום הבוחר ב־1 בנובמבר, מסתבר יותר ויותר שבצלאל סמוטריץ’ ואיתמר בן גביר, שהכריזו על ריצה משותפת, יהפכו להיות הפתעת הבחירות הקרובות. את עיקר כוחם כנראה תשאב רשימתם ממאוכזבי ימינה של נפתלי בנט ואיילת שקד, מהליכוד ומעט מש”ס ויהדות התורה.
היה צפוי שאחרי הפלת ממשלת השינוי, ובעיקר לאחר ההתרסקות של ימינה, נראה כאן נסיקה של הליכוד לפחות בחמישה מנדטים נוספים, כמפלגת הימין המובילה כשבראשה בנימין נתניהו, מי שנחשב זה שנים כמועמד של הימין לראשות הממשלה.
במציאות, הליכוד מדשדשת כמעט בכל הסקרים עם 31־33 מנדטים, עובדה שמוכיחה שנתניהו כבר לא תורם קולות לליכוד, ובעיקר שנתניהו הולך ומאבד מכוחו וממעמדו - לא רק בקרב הציבור בישראל בכלל, אלא גם בקרב ציבור מצביעי הימין. למעשה הוא נישא על כנפי אותו גרעין מצביעים, מי שמכונים “ביביסטים”. יש לא מעט מצביעי ליכוד ותיקים שקובלים על כך שזו לא הליכוד של פעם עם ההדר הבית”רי, הליכוד של בגין ושמיר.
לאורך השנים נתניהו הצליח ליצור לעצמו תדמית של הפוליטיקאי הטוב ביותר, מי שיודע לנווט במערכות בחירות טוב יותר מכל מי שהתייצב מולו. והנה במבחן של ימים אלה נתניהו נחשף כמעט כמי שלא רואה נכוחה את המציאות ולא מבין שאילו הוא היה מציג לגבי הסכם הגז עמדה פרגמטית של תמיכה מתוך שיקול דעת ענייני וביטחוני, כפי שזה הוצג על ידי כל גורמי הביטחון, הוא היה נראה אחרת בעיני ציבור גדול של מתלבטים.
העמדות שנתניהו מציג בימים אלה לגבי הסכם הגז של ממשלת השינוי הן מגוחכות, בעיקר כשברור לכל בר דעת שאילו נתניהו היה ניצב במקום לפיד מול ההסכם הזה, הוא היה חותם עליו בשתי ידיים. האם הוא לא הבין שיש לו פה הזדמנות להוכיח לכל המקטרגים, שבניגוד למה שאומרים מתנגדיו, הוא שם את המדינה לפני כל אינטרס ועניין? ההתנהלות האחרונה של נתניהו מוכיחה שהוא איבד במידה רבה את התבונה הפוליטית שאפיינה אותו לאורך השנים.
התופעה של מנהיגים ותיקים שהזמן והוותק פועלים לרעתם אינה חדשה. גם ראש הממשלה הראשון דוד בן־גוריון, שהיה כריזמטי מאוד, התקשה להבין בזמנו שגם לאהדה גדולה, כריזמה ושלטון ללא מצרים יש תאריך תפוגה. כזכור, הוא איחר להכיר בכך שבמפא”י של אז נוצרו זרמים חדשים ומצא עצמו מול המחנה של לוי אשכול, גולדה מאיר ועוד. את התשובה האמיתית לטעויות שלו הוא קיבל בקלפי בבחירות 1965, כאשר מפלגתו החדשה רפ”י נחלה כישלון חרוץ בבחירות, הביאה לסיום הקריירה הפוליטית הארוכה שלו, והחזירה אותו לביתו בשדה בוקר עד ליומו האחרון.