בעיני לבנון, הסכם תיחום הגבול הימי עם ישראל מיטיב עמה ונחשב להצלחה דיפלומטית גדולה. הפתגם העממי “עם האוכל בא התיאבון” מתאים לתחושה הלבנונית. בעקבות ההסכם איתנו, מסתערת לבנון על גבול ימי אחר, הפעם עם סוריה, כדי לתחם אותו אחת ולתמיד. היא מאמינה שבמצב שנוצר אחרי ההסכם עם ישראל, יהיה לה קל יחסית להגיע לתיחום עם סוריה.

בית המשפט העליון דחה פה אחד את העתירות נגד ההסכם עם לבנון
ישראל ולבנון אישרו את הסכם הגבול הימי; לפיד: "הישג היסטורי"

נשיא לבנון, מישל עאון, המסיים את כהונתו בימים אלה, התקשר למקבילו הסורי, בשאר אסד, וביקש להתחיל בשיחות. כדי לא להשאיר את הנושא ברמה של שיחת טלפון, עאון משגר בימים אלה משלחת רמת דרג לדמשק. המשלחת בראשות סגן יו”ר הפרלמנט אבו סעב, שניהל את שיחות התיחום מולנו, תכלול את ראש המודיעין עבאס אברהים, שהיה לו תפקיד מכריע מאחורי הקלעים בקידום ההסכם עם ישראל.

הנשיא הסורי הציע שהשיחות יתנהלו ברמת שרי החוץ. בניגוד לסוגיית התיחום איתנו, שבה היה אינטרס משותף ישראלי־לבנוני להסדרת המחלוקת, עם סוריה אין אינטרס משותף כזה. סוריה מעוניינת להמשיך בעובדה הקיימת שיצרה בשטח ולדחות כל הסדר עם לבנון. הנשיא עאון, המודע לכך שנשארו לו ימים ספורים בשלטון, בחר להציף את הסוגיה עם סוריה ולאלץ את מחליפו להמשיך במשא ומתן.

זה הימור מצדו שאינני בטוח שיעבוד. כמו שהיה איתנו, קיימת מחלוקת בין לבנון וסוריה על שטח של 750 קמ”ר בים. ביירות טוענת שסוריה השתלטה על השטח והוא שלה. היא דורשת את כולו לעצמה. סוריה התירה בשנה שעברה לחברת “קפיטול” הרוסית לחפש ולהפיק נפט וגז באזור המחלוקת.

הפרלמנט הסורי העביר חוק מתאים, כך שהמאבק של לבנון מול סוריה קשה יותר מהמאבק שהיה לה מולנו. האמריקאים לא יכולים לתווך בין שתי המדינות בגלל יחסיה המעורערים של וושינגטון עם דמשק. סביר שסוריה תציע למוסקבה לתווך. היות שסביר שמוסקבה לא תפסיק את עבודתה של חברת הפקת גז רוסית, נראה שסיכויי לבנון נמוכים. מצד שני, מוסקבה רוצה להיכנס לתחום הגז בים התיכון, יחד עם ישראל, מצרים, קפריסין ויוון. לכן הסדר בין לבנון וסוריה יאפשר לה להשתלט על מקור אנרגיה שלא יסולא בפז.

גם לא ברור מי יהיה נשיא לבנון הבא. אם יבוא נשיא כמו עאון, בעל ברית של חיזבאללה ומקורב ביותר לסוריה, יהיה קשה להזיז את סוריה מעמדתה. למרות כל זה, עוד לא נאמרה המילה האחרונה על ידי לבנון. יש בפניה כמה אפשרויות, אך כאמור יש לראות איזה נשיא ייבחר ואיזו ממשלה תקום. אם ביירות תחליט ללכת קדימה עם תביעתה, אין ספק שההסכם איתנו יהווה בעבורה קלף חשוב כדי לטעון שאם היא קיבלה מהאויב המסורתי שלה את כל שטח המחלוקת, איך זה שמדינה אחות לא עושה את אותו הדבר?