סיפר לי פעם חבר שהמעמד שלו בבית הוא כמו פנתר: ליד אשתו הוא הולך על ארבע ובשקט. האם אתם שותפים לקבלת ההחלטות בבית, או שרוב ההחלטות מתקבלות על ידי בן או בת זוגכם? שאלה זו עלולה אולי להישמע פוגענית ומעליבה בעידן שבו שוויון הזכויות וחופש הבחירה הם מן הערכים המקודשים ביותר. לצערנו, עולה מנתוני ועדת הבחירות המרכזית כי בבחירות האחרונות לכנסת עמד שיעור ההצבעה על 67% בלבד. המשמעות היא שכשליש מאזרחי המדינה בעלי זכות הבחירה נמנעו מהליכה לקלפי ולא נטלו חלק בתהליך בחירת השלטון.
אם נזכור כי השלטון הוא שמקבל את ההחלטות הגורליות ביותר עבורנו, החלטות הנוגעות לרבים מתחומי חיינו – מחיים ומוות (מלחמה ושלום); יכולתנו לגמור את החודש (כלכלה ויוקר המחיה); דרך התערבות באורח חיינו ובקביעת זהותנו הלאומית, משמעות הדבר היא כי הנחנו למישהו אחר לקבוע דברים אלה עבורנו, מבלי שכלל ניסינו להשפיע על בחירת זהותו של אותו הגורם.
"קארט בלאנש" הוא מונח המתאר מצב שבו הינכם מאשרים חופש פעולה לאחר לעשות כרצונו בתחום מסוים. האם הייתם מניחים לכל אחד לפעול בשמכם ועוד בכל התחומים החשובים לחייכם, בלי לרצות לקבוע את זהותו ולתחם את חופש פעולתו? זה בדיוק מה שעושים אזרחים הנמנעים מהליכה לקלפי. אין בכך תבונה יתרה, בעיקר אם זוכרים מי הם הפוליטיקאים שיקפצו על המציאה ויחגגו את הימנעותכם מהצבעה.
חמור מכך, אינכם חוטאים כאן רק לעצמכם, מפני שההליכה לקלפי משפיעה על זהות השלטון ועל דמותה של המדינה עבור האזרחים כולם. לפיכך זו אינה רק זכות אזרחית, כי אם גם חובה אזרחית. כזכור, החובה הבסיסית של אדם במסגרות אנושיות היא חובת ההגינות – כבוד, יושר והתחשבות בהתייחסות לזולת. הצבעה בבחירות היא המעשה ההגון לעשותו כלפי כלל האזרחים החיים איתכם.
כמו כל מעשה הגון הוא משרת גם את חובתך לזולת, אבל גם את האינטרס האמיתי שלך לטווח הארוך ובמקרה הזה גם לטווח הקצר. בטווח הארוך זוהי המדינה שאתה מכין לצאצאיך, ובטווח הקצר זוהי המדינה שבה תחיו אתה ומשפחתך בארבע השנים הקרובות (או עד לבחירות הבאות).
בניסיון לנמק את אי־השתתפותם בתהליך הדמוקרטי, מנסים הנמנעים לטעון כי לא ניתן לסמוך על הבטחות הרשימות במערכת הבחירות, ולכן הצבעתם ממילא לא תשנה דבר. בטיעון הראשון הם כנראה צודקים: מסקר של המרכז לקידום ההגינות בישראל מפברואר 2021 בביצוע מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה על מדגם מייצג של הציבור בישראל, עולה כי רוב עצום של הציבור, 68% מהנשאלים, לא מאמין להבטחות של פוליטיקאים.
אל תפקיר
המציאות הישראלית לצערנו נגועה בחוסר הגינות בלא מעט מתחומי חיינו. מציאות זו היא בין היתר תוצאה של תגובה רופסת מדי של הציבור כלפי אותם גורמים הפוגעים בו – יחידים, עסקים או ארגונים ממסדיים. דווקא משום כך, וכדי להפסיק את מעגל הביצה והתרנגולת, חשובה שבעתיים היציאה לקלפי, היוצקת ממשות במונח "יום הדין של הבוחר".
אם הישראלי לא אוהב להחשיב את עצמו כפראייר, זה הזמן להוכיח זאת על ידי הענשת הפוליטיקאים והמפלגות שחטאו כלפיו במעשי שחיתות, בתפקוד לקוי, או באדישות וביהירות. הימנעות מהשתתפות בבחירות מפקירה למעשה את השטח, את המדינה ואת עתידך – דווקא לאותם גורמים שפגעו בך ועוד יפגעו בך.
אם חלילה יתממש התרחיש הגרוע ביותר כתוצאה מהימנעותך מהצבעה, וילדיך ומכריך ייפגעו (ואין המדובר באפשרות דמיונית מדי), כיצד תוכל להביט במראה ולהיות שלם עם מצפונך בידיעה שלא עשית כל שביכולתך כדי להגן עליהם? נכון, ויתור על הצבעה הוא אולי הפתרון הקל. כדי לבחור, צריך ללמוד עובדות, לבחון אמיתותם של טיעונים, להשוות בין חלופות ומועמדים, אך כבר נאמר: "החיים הם כמו אופניים. כשקל לך, סימן שאתה בירידה".
כפי שקורה פעמים רבות מול פיתויים לחוסר הגינות, בחירה בפתרון הקל תיתן לך אולי סיפוק בטווח הקצר, אך בטווח הארוך אתה מפסיד ובגדול. המציאות שלנו נראית כך, בעיקר משום שבאדישותנו לא גרמנו לה להיראות אחרת. על כך כבר אמר המדינאי והפילוסוף אדמונד בירק "כל שדרוש לרוע כדי לנצח הוא אנשים טובים היושבים בחיבוק ידיים". אזרחים המתייאשים מן האפשרות להביא שינוי, יגרמו בעצם הימנעותם מהצבעה לכך שלא יהיה שינוי.
מימוש זכות הבחירה אינו מלאכה קלה, גם משום שלרוב אין מדובר בבחירה בין הטוב לרע, אלא בין הגרוע יותר לבין הרע במיעוטו. אם על פוליטיקה אומרים כי היא "אומנות עשיית העוול הקטן למניעת העוול הגדול יותר", הרי שההצבעה בבחירות היא אומנות ההסתכנות בעשיית הטעות הקטנה לצורך מניעת הטעות הגדולה יותר.
נכון, לא הכל תלוי בהצבעתנו, אך גם אם "לא עליך המלאכה לגמור" כפי שאמר רבי טרפון, "אין אתה בן חורין להיבטל ממנה" (משנה אבות ב, טז). חוק "לא תעמוד על דם רעך" אוסר להפקיר אדם הנמצא בסכנה. על אותו משקל, "לא תעמוד על דם מדינתך" ולא תפקיר את גורל ילדיך.
כפי שנאמר בתשדיר ועדת הבחירות המרכזית: "תבחרו או שתתחרטו!".
הכותב הוא מנהל המרכז לקידום ההגינות בישראל