אפשר לשפשף עיניים בתדהמה, אבל האפשרות שאריה דרעי יהיה שר ביטחון במקרה הטוב רק נשקלת ברצינות, ובמקרה הרע תתממש. כך או כך, יש כאן ליקוי מאורות מוסרי וענייני ופוטנציאל לפגיעה קשה נוספת בצה"ל כצבא העם.

הכלכלן והפילוסוף האמריקאי נאסים טאלב מביא בספרו "Skin In The Game" תפיסה שהגיונה ברזל: מי שלא היה "במשחק" לא יכול לנהל אותו. דרעי, שמפעל חייו הפוליטי הוא "ביצור עולם התורה", קרי בידול העולם החרדי מנשיאה בנטל הביטחוני (והכלכלי) של ישראל - לא יכול להיות שר ביטחון בישראל. טאלב, שהיה משקיע ופעיל בשוק ההון, מפתח בספרו את הטענה: כדי לקבל החלטות הנוגעות לאחרים, לכספם ובוודאי לחייהם, מנהיג חייב להיות מי שנטל על עצמו בעבר סיכונים ושהוא או מי/מה שנוגע לו באופן אישי - יישא בתוצאות החלטותיו. לכך נימוק ציבורי־מוסרי ותועלתני.

במישור הציבורי־מוסרי, לא ייתכן שמי שהוא או מי שקרוב לו, שלא נטלו אי פעם סיכונים והיו חלק ממערכה בשדה הקרב או במעגל הצבאי המקיף אותו - יזכו ללגיטימציה להוביל מהלכים כאלו. במישור התועלתני, הסיכוי שמי שמעולם לא היה חלק מנטילת הסיכונים, במקרה הצבאי, בצבא ובשדה הקרב, יבין לאשורם את השיקולים וההוויה של שדה קבלת ההחלטות שבו הוא פועל – הינו קטן, ולכן סביר שלא יקבל את ההחלטות הנכונות.

בלי קשר לאישיותו של דרעי, דרכו הפוליטית ועברו, דרעי עצמו לא שירת שירות מלא בצבא. סביר מאוד שבקרב הקהילה שבה הוא חי ופועל, מעטים מאוד משרתים. לא פחות מטרידה היא העובדה שפרויקט חייו הפוליטי־חברתי־דתי - תוך כפיפות לרב עובדיה יוסף ולמי שבאו אחריו - הוא בידול החרדים מהחברה הישראלית ובניית חומות בינם ובינה. זאת תוך מלחמת חורמה באפשרות שהחרדים יישאו בנטל הביטחוני הכבד של ישראל וישרתו בצבא ותוך הפניית משאבי המדינה כדי לאפשר להם חיים שבהם אין שותפות בנטל הכלכלי שלה.

כל ישראלי שנמצא במעגל הנטל הביטחוני מכיר את זה. כל ידיעה על מתיחות עם חיזבאללה בצפון או חמאס בדרום מובילה למחשבות בלתי נמנעות על שירות מילואים אפשרי. שלא לדבר על לילות ללא שינה של הורים שילדיהם נמצאים בשירות פעיל או בשירות מילואים. זו הוויה שלמה של חיים. את כל אלו דרעי ורוב חבריו החרדים לא מכירים. רובם מסתכנים לכל היותר באוהלה של תורה. הם פשוט לא במשחק.

נכון, דרעי ופוליטיקאים אחרים שלא סיכנו את עצמם ולא שותפים למעגל הנושאים בנטל הביטחוני - היו שותפים לקבלת החלטות ביטחוניות במסגרת דיונים בקבינט או במסגרות אחרות. אבל יש הבדל ענק בין זה לבין עמידה בראש המערכת הביטחונית, שסיכון חיים הוא בליבת הפעילות שלה. מינוי של דרעי לשר ביטחון יפגע קשות בצה"ל ובמערכת הביטחון. הוא יעמיד בראש מערכת הביטחון אדם שתהיה לו לגיטימציה ציבורית אפסית למלא את התפקיד, ושקבלת ההחלטות שלו עלולה להוביל לסיכון מיותר של חיי אדם. 

הכותב הוא סגן נשיא המכון למדיניות העם היהודי