המפתח לעיצובה של החברה הישראלית החצויה והמשוסעת נמצא בהנגשת תוכנית האזרחות לכלל תלמידי התיכון וביישום חינוך אזרחי. אלא שתוכנית הלימודים החדשה באזרחות עלולה לקבע אפליה בין אוכלוסיות אזרחיות שונות. התוכנית לא מאפשרת פרספקטיבה ביקורתית, למשל דרך התייחסות לשאלות על מעמד נשים, להט"בים, זרמים לא אורתודוקסיים, השבת במרחב הציבורי, סמכויות הרבנות הראשית או הפטור משירות צבאי שניתן לחרדים.
פרישת הלימודים שנויה במחלוקת משום שיש אוכלוסיות שלא לומדות את המקצוע כתלמידי המגזר החרדי. כמו כן, נדמה כי הפלורליזם נדחק לתחתית סדרי העדיפויות של התוכנית, לצד היכרות עם "קבוצות ודעות שונות בחברה הישראלית" ו"פיתוח מיומנויות וכישורים אזרחיים". חובתה של המדינה כלפי אזרחיה ושירותה את האזרח נעדרים ממטרות התוכנית.
בין היתר, התוכנית מתמקדת ברעיונות של עליונות יהודית, כמו חוקתו הנצחית של עם ישראל ואמנת היסוד שלו, מינויים ציבוריים בהשקפת היהדות, עמדת היהדות החרדית ביחסה למדינת ישראל, חקיקה דתית ונחיצותה, מי הוא יהודי או חיים רוחניים.
חידוש אחר בתוכנית המדוברת הוא הוספת פרק בחירה: "האבות המייסדים" של הציונות, שכתביהם יכולים "להמשיך לעורר השראה והזדהות". הכנסת שיעורי היסטוריה אל תוך לימודי האזרחות הייתה מטרה מרכזית בקרב המבקרים מהימין, שטענו כי המקצוע "ביקורתי מדי" כלפי המדינה והמציאות. המומחים מגדירים את המקצוע "שק החבטות של הפוליטיקאים", כי לכל שר חינוך חדש יש חזון אחר, והקרבות בין ימין ושמאל כופים מינויים פרסונליים ושינויים בתוכן הלימוד.
עצוב שנציגי הימין, שבמשך שנים טענו שהוועדה נוטה שמאלה, עושים בדיוק אותם טריקים שעשו לטענתם מתנגדיהם. לכן חשוב שמי שיובילו את לימודי המקצוע יהיו נציגי ועדה הוליסטית מקצועית מכל קצוות הקשת הישראלית, בשיתוף אנשי חינוך והוראה מהשטח, כשהליבה תהיה חינוך אזרחי ממוקד חברה ומדינה.
לאור חידוד עובדת היהדות כדת וכלאום, על פי התוכנית החדשה באזרחות, נשאלת השאלה לגבי מימוש אזרחותן של האוכלוסיות הלא יהודית והחרדית כאחד. אחרי 75 שנה לקיומה של מדינת ישראל, אנו מוצאים עצמנו מול תוכנית חדשה המחדשת סגירות, סקטוריאליות והפרדות הקורעות את החברה. זאת בעוד תוכנית לחינוך אזרחי מחייבת כינון מרחב אזרחות ישראלית משותף, שיאפשר לכל אזרחי המדינה לפתח מכנה משותף.
כמו כן, בלימודי האזרחות תלמידים צריכים לקבל כלים כדי שיוכלו לפרש את המציאות, לקבל החלטות בעצמם ולהאמין שאפשר להשפיע על הגורל שלהם. זה לא עולה מהתוכנית החדשה, שמייצרת שפה נוחה לצד פוליטי מסוים. כתוצאה מכך, יש לעצור את אישור ומימוש התוכנית החדשה באזרחות ולייצר צוותים אזוריים מקרב אנשי מקצוע כדי לבנות תוכנית חלופית בהסכמה משותפת.
חשוב לתבוע ממערכת החינוך לממש את מחויבותה לממלכתיות ולקידום חינוך אזרחי ספירלי ומוסכם בכלל מערכת החינוך. החינוך הוא הביטחון האמיתי של מדינת ישראל והוראת האזרחות היא המראה של החברה הישראלית.