ישראל 2022 הפכה להיות אחת מאותן המדינות שלא נעים לחיות בהן. לא נעים להלך בתוכה, לא נעים לנסוע בכבישיה, לא נעים לחצות בה במעברי חצייה, לא נעים לעמוד בתור לכל מקום, שלא לדבר על כך שלא נעים להיות בה שונה בעמדותיך הפוליטיות, בדתך, או סתם להיות מי ששומר על הטבע ועל כדור הארץ. לא אחת זה לא רק לא נעים, אלא זה יכול להוביל לאלימות, לבריונות.
רצח בחולון: יורי נדקר למוות על ידי רוכב אופנוע שנמלט מהזירה
אירוע אלימות נוסף בכבישים: נהג תועד מאיים בסכין ומנקב צמיגים של רכב
נכון, קשה לשמוע זאת, אבל העובדות מדברות בעד עצמן. בשנים האחרונות התפתחה כאן שנאה פנימית שהולכת ומתגברת ומעוררת תחושות מדאיגות, בעיקר כשלא ברור איך עוצרים את זה, וכשלא נעשה מעשה של ממש לבלום את האלימות ואת השנאה שמבעבעות כבר מגיל צעיר במערכות החינוך.
בימים קצת יותר רחוקים, החיים כאן לא היו נעימים בעיקר בגלל שנאת אויבינו שסביבנו, אלה שלא החמיצו ולא מחמיצים גם היום שום הזדמנות לפגוע בנו. אך כיום זה כבר מתחיל בתוכנו ובא לידי ביטוי כשרואים את האלימות בכבישים, את חיילי צה”ל מכים מפגיני שמאל, ומנגד את נערי הגבעות פוגעים בחיילי צה”ל.
מדברים רבות בימים אלה על המשילות שאבדה, על אובדן הביטחון האישי בנגב, בגליל ובכלל ברחבי המדינה, שלא לדבר על האנרכיה שהשתלטה על המגזר הערבי. סביב הדאגה הזו התפתחה כאן דמגוגיה מלווה בהבטחות ובהצהרות, בעיקר של ח”כ איתמר בן גביר מעוצמה יהודית. על כנפיהן של אותן הבטחות צפוי בן גביר לכהן בממשלה שתקום כשר לביטחון הלאומי של מדינת ישראל. במקום להיכנס לוויכוח על כישוריו, אישיותו ועברו, רצוי בשעות אלה להתמקד בעיקר: בהתמודדות עם הסוגיות שהוזכרו לעיל.
לטעמי, הנכון ביותר הוא ללמוד מתורתו של ראש עיריית ניו יורק לשעבר רודי ג’וליאני, שזכה להכרה בינלאומית על הצלחותיו הגדולות במיגור הפשע בחברה האמריקאית. ג’וליאני החל את מאבקיו בפשע בשנות ה־80 כתובע הפדרלי הכללי של ניו יורק, אז מוטט את הפשע המאורגן בניו יורק, חיסל את השחיתות במנגנוני השלטון ואת פשעי הצווארון הלבן. בהמשך דרכו נבחר לראשות עיריית ניו יורק והמשיך לפעול ביד קשה מול הפשע שהשתולל ברחובות ניו יורק. בתוך זמן קצר הצליח להוריד שם את מעשי הפשע ב־57% ואת מקרי הרצח
ב־65%, עד כי ניו יורק הוכרזה כ”עיר הגדולה הבטוחה ביותר בארצות הברית”. הוא עשה זאת בעזרת מדיניות של אפס סובלנות כלפי כל עבריין, ובאמצעות טיפול בעבירה קטנה כגדולה גם לנו מוטב להתמקד במעשים שיכללו אכיפת חוק ואפס סובלנות מול כל עבירה. רק אם השר לביטחון לאומי לא יהיה שר פוליטי עם שיקולים סלקטיביים, נוכל להחזיר לחיינו את הביטחון האישי ולבלום את השנאה שמרשה לעצמה להשתולל כאן.