ההצהרות של מנהיגי מפלגות הקואליציה המסתמנת, וההדלפות מחדרי המשא ומתן, מלמדות שישראל עומדת לפני שינוי חוקתי דרמטי. אם מלוא הדרישות של כמה מהשחקנים הפוליטיים יתמלאו, נחיה במדינה בעלת אופי ושיטה חוקתית שונים.
ישפיע על משפט נתניהו? הדרישות של סמוטריץ' לשינוי מערכת המשפט נחשפות
מערכת המשפט עלולה להפוך למשלט העובר מצד לצד בכל פעם שהכוח הפוליטי נוטה לצד אחר. אם כך יהיה, השיטה החוקתית ומערכת המשפט שכבר כעת סובלות מאמון ציבורי נמוך - יהפכו לכלי שרת פוליטי של ממשלות מתחלפות ויסבלו מחוסר יציבות.
לישראל אין חוקה כתובה, וחוק היסוד שאמור להסדיר את יחסי הכוח בין רשויות השלטון, בעיקר בין הכנסת לבית המשפט העליון, טרם נחקק. על כן, מי שיצר את מערכת האיזונים בין רשויות השלטון הוא בית המשפט העליון; בהתבסס, כך לפחות סבורים היו רוב שופטיו, על דברי חקיקה של הכנסת. גולת הכותרת של העשייה המשפטית היצירתית־אקטיביסטית הזו הייתה המהפכה החוקתית, כלומר הכרזתו של בית המשפט כי הוא מוסמך לבטל חוקים של הכנסת. אבל לצדה יש שורה של מהלכים ואיזונים עדינים יותר, שגם אותם כונן בין המשפט. הכלים הללו והמעורבות של בית המשפט העליון בסוגיות ערכיות - הובילו לביקורת המוטחת בו.
מסתמן כי ההסכמים הקואליציוניים יכללו שלושה רכיבים שיש בהם להשפיע באופן דרמטי על אופיו של המשטר החוקתי בישראל: פסקת התגברות שתאפשר לכנסת לעקוף את פסיקות בג"ץ, קביעת האפשרות לפסילת חוקים בבית המשפט העליון רק בהרכב רחב וברוב מיוחס של שופטים, ושינוי בדרך מינוי השופטים לבית המשפט העליון. בשינוי החוקתי כמכלול, ובאופן עיצוב ההסדרים בכל אחד מהרכיבים הללו, ניתן להציע דרכים שונות. אפשר לבחור בדרך קיצונית כמו למשל פסקת התגברות גורפת שתצריך רוב של 61 חברי כנסת בלבד, לצדה רוב גדול מאוד של שופטים לשם פסילת חוק, וכהשלמה העברת מינוי השופטים לידי הכנסת והממשלה. אבל אפשר להציע גם דרכים אחרות, מאוזנות יותר, שייצרו איזון שונה מזה הקיים, אבל לא כזה שיאיים על יסודות השלטון ועל היותה של ישראל דמוקרטיה ליברלית.
הפיתוי של הצד המנצח בבחירות למצות את מלוא הכוח שיהיה בידי הקואליציה, ולחולל הפיכה חוקתית - מובן. אבל זהו פיתוי מסוכן, שכניעה לו תהיה איום על מערכת המשפט. ראשית, שינוי כל כך דרסטי יזעזע את המערכת המשפטית, ועלול לפגוע ביכולתה לתפקד; שנית, שינוי כזה יכרסם עוד באמון הציבור, הנמוך ממילא, במערכת המשפט. אבל חמור מאלו, מימוש כל מאווייו של הצד המנצח יגרום כמעט בוודאות לתגובת נגד חריפה, כאשר רוב אחר יהיה בשלטון.
בדרך הזו, השיטה החוקתית בישראל, בית המשפט העליון והמנגנונים שמסדירים את יחסי הכוחות בין רשויות השלטון יהפכו לבני ערובה בידי כוח פוליטי מזדמן. כדי למנוע את התוצאות הללו, מבקשי השינוי במערכת המשפט מהקואליציה המתגבשת צריכים לממש את הרפורמה מתוך שיח עם שופטי בית המשפט העליון והקהילה המשפטית בישראל ומציאת פתרונות ביניים מאוזנים. ככל שתהיה לגיטימציה רחבה יותר למהלך של שינוי חוקתי, כך הוא יהיה מוצלח יותר כשלעצמו, וגם עבור יכולת תפקוד השיטה החוקתית של ישראל.
הכותב הוא סגן נשיא של המכון למדיניות העם היהודי ומרצה למשפטים במרכז האקדמי פרס