בשנים האחרונות גוברות המתקפות על מערכת המשפט ועל בית המשפט העליון שבראשה. הממשלה החדשה מתכוונת לעבור לשלב המעשים: לנצל את כוחה להעביר חוקים בכנסת ולצמצם את כוחו של בית המשפט העליון. בהיעדר חוקה שתגן על עצמאות בית המשפט, המגן היחיד שנותר הוא הציבור. לבית המשפט העליון אין כוח להתגונן, אפילו יכולת הביטוי שלו מאופקת ומוגבלת בריסון עצמי. זו העת של שוחרי הדמוקרטיה לצופף שורות ולהגן על בית המשפט העליון. יש מקום לביקורת על כל מערכת, לרבות בית המשפט העליון, אך ברוח דברי החכם באדם, עת להגן ועת לתקן.
כוונת הפוליטיקאים המובילים את צמצום כוחו של בית המשפט העליון אינה תמה. לא מדובר בתגובה מדודה, אחראית ומאוזנת. תקיפת בית המשפט המתוכננת מקורה בשני מניעים. הראשון, רצונם של פוליטיקאים לקבל חופש בלתי מוגבל בפעולותיהם ולהסיר את החסם שמציב להם בית המשפט העליון מפעם לפעם, על פי חוק. התירוץ המושמע על ידיהם הוא פגיעה במשילות וביכולתם לבטא את רצון הבוחר. ליתר דיוק, רוב הבוחרים בלבד.
המניע השני הוא אינטרסים אישיים ומגזריים לא לגיטימיים, שראוי שיבוקרו על ידי בית המשפט. נתניהו רוצה להציל את עורו משלושה כתבי אישום חמורים, דרעי מעוניין להבטיח את כהונתו כשר בממשלה על אף הרשעתו בשתי עבירות פליליות, החרדים מעוניינים להבטיח את תשלומי ההעברה מקופת הציבור ולמנוע גיוס לצבא, והזרם הדתי־לאומי מעוניין בהמשך חיזוק ההתנחלויות והקמתן ללא כל מגבלה. הרי לשם כך בדיוק נועדו כוחו ועצמאותו של בית המשפט העליון - לבדוק ולפסוק מה נכון וראוי בכל מקרה, לאור חוקי המדינה.
החקיקה המתוכננת כוללת שלושה תיקונים - פסקת התגברות של הכנסת על פסיקת בית המשפט העליון ברוב קואליציוני רגיל, ביטול עילת הסבירות בביקורת על החלטות מנהליות ושינוי הרכב ועדת המינויים לשופטי העליון, באופן שלממשלה יהיה רוב בוועדה. יצוין, שכיום יש לקואליציה זכות וטו במינוי שופטי העליון. אך לא די להם בכך. הרצון הוא לקבל את הזכות לקבוע מי ימונה. המשמעות הפשוטה של פסקת ההתגברות היא שבג"ץ הופך למוסד ללא כל תועלת. הכנסת יכולה להתגבר על כל פסיקה. אז לשם מה לבזבז זמן ומשאבים. הרשות המבצעת, השולטת ברשות המחוקקת, תשלוט גם ברשות השופטת, דרך זכות ההתגברות על פסיקתה ותקבל כוח בלתי מוגבל ולא מרוסן.
מונטקסיה פיתח את עקרון שלוש הרשויות הנפרדות (מחוקקת, מבצעת ושופטת), ועל בסיסו נבנתה הדמוקרטיה. השיטה הפרלמנטרית הנהוגה בישראל יוצרת זיקה לא בריאה בין הרשות המבצעת למחוקקת. הכנסת נועדה לחוקק חוקים, אך גם לפקח על פעולת הרשות המבצעת (הממשלה). כידוע, הממשלה זקוקה לאמון רוב חברי הכנסת. כתוצאה מכך, הרשות המחוקקת (הכנסת) נופלת בשבי הממשלה כבר ביום כינונה. לפיכך, הכנסת מאבדת את היכולת לפקח על הממשלה ולהביע בה אי־אמון, גם אם מעשי הממשלה פוגעים בציבור או בַפרט ואינם ראויים וזאת כל עוד יש לממשלה רוב בכנסת.
האופוזיציה בכנסת מבקרת את פעולות הממשלה, אך כוחה הוא ציבורי בלבד. אין בישראל חוקה שתגן על עצמאות הרשות השופטת ובית המשפט העליון, אין זכות וטו לנשיא ואין בית מחוקקים נוסף, דוגמת הסנאט בארה"ב, אשר יש לו זכות וטו דה־פקטו על הקונגרס ועל הנשיא. הצעות התיקון תגרומנה לעריצות השלטון ולשליטת הרשות המבצעת על שתי הרשויות האחרות, בניגוד מוחלט לעקרון הדמוקרטיה ולרוח החוקים.
תומס ג'פרסון, ממייסדי החוקה האמריקאית, קבע שמבנה שלוש הרשויות הנפרדות נועד גם להוות חלק ממערך של איזונים ובלמים בין שלוש רשויות עצמאיות. שופט בית המשפט העליון בארה"ב, אנטונין סקאליה, בהרצאתו בסימפוזיון על הפרדת הרשויות בארה"ב, קבע "המבנה הוא הכל", בהקשר של מבנה שלוש רשויות עצמאיות, מניעת ריכוז כוח במדינה ושמירת הדמוקרטיה. הממשלה החדשה עומדת לפגוע במבנה הבסיסי של הדמוקרטיה בישראל.
בקרוב תוקם כדין ממשלה בראשות בנימין נתניהו. ידוע שתיקוני חקיקה ושינויים מהותיים נעשים בראשית הקדנציה הממשלתית. על הציבור שוחר הדמוקרטיה להיות ערוך לכך ולהפגין בעוצמה את התנגדותו לכל אחד מתיקוני החקיקה. זהו מאבק ציבורי לא קל כנגד האוחזים בשלטון ובכוח. תוצאות המאבק תקבענה את צביונה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית או כמוטציה מעוותת שלה.
אבי חימי, יו"ר לשכת עורכי הדין, מוביל בעוז את המאבק להגנת הדמוקרטיה ובית המשפט העליון. אני חבר בלשכת עורכי הדין כ־40 שנה - וזו הפעם הראשונה שאני גאה בה ובעומד בראשה. מנהיג נולד. אני תקווה שהפקולטות למשפטים ועורכי הדין יהיו בין מובילי המאבק הציבורי להגנת בית המשפט העליון והדמוקרטיה. עוד לא אבדה תקוותנו. צופפו את השורות. הגנו על הדמוקרטיה.
הכותב הוא ראש משרד עורכי דין גרוס ושות'