רק לפני שבועיים וחצי ציינו בעולם ובישראל את יום המאבק באלימות כלפי נשים בשלל אירועים ותהליכי חינוך שמטרתם להעלות מודעות, לשנות עמדות ותפיסות ולהוביל לצמצום התופעה. ללא ספק, המספרים על היקף האלימות מצביעים על מגפה, ישראל מדורת במקומות הנמוכים בעולם המערבי בשוויון המגדרי – וחדשות לבקרים מושמעת הקריאה להקמת תוכניות ורפורמות לאומיות בנושא.
מתוך ניסיון לשנות את המצב, ראינו בשנה האחרונה מספר מהלכים חינוכיים. בתחילת שנת הלימודים הנוכחית פרסמו במשרד החינוך הנחייה ללמד על מיניות בריאה כחלק מהתכנית החדשה לכישורי חיים, כנושא חובה. לפני כשבועיים פורסם חוזר מנכ"ל חדש המסדיר את התהליכים שכל בתי הספר צריכים לבצע על מנת לקדם שוויון מגדרי בחינוך. אלה תהליכים מבורכים שיכולים להתרחב ככל שיוקצו להם משאבים להכשרת הצוותים ולהנגשת התכנים. מחקרים מראים שמדינות שהשכילו לאמץ ולהטמיע תהליכים מעמיקים בראייה רב גילאית הצליחו לצמצם את התופעה.
בנוסף, מופעלות במשרד החינוך גם תכניות משלימות שבתי הספר מזמינים מספקים חיצוניים כגון א/נשי מקצוע ועמותות לזכויות אדם, פלורוליזם, מגדר, להט"ב ומיניות בריאה. ההפעלה של תוכניות אלה נעשית בצורה מפוקחת ומסודרת דרך מערכת תוכניות חינוכיות של משרד החינוך (מערכת הגפ"ן). בניתוח התכנים המוזמנים נמצא כי הנושא של מיניות בריאה תפס הרבה מקום. הבחירה הזו מצביעה על הכרה מפורשת בצורך הרב שהצוותים מרגישים לתוכניות אלה, צורך שהוא משותף לתלמידים ותלמידות מכל המגזרים ולצוותים עצמם.
המינוי של אבי מעוז, המביע את עמדותיו השוביניסטיות והומופוביות, תחבל במאמצים אלה ותפגע באופן אנוש בזכויות אדם בסיסיות. ללא הכרה בקשר בין מגדר לאלימות, ללא כלים וידע על מיניות בריאה ועל מיניות פוגענית – היקף התופעה יגדל. הזכות לחינוך מיני היא זכות יסוד של כל ילד וילדה ומוגדרת כחלק מזכויות אדם המוכרות באו"ם. קשה לתאר מצב בו נושאים אלה יוצאו ממערכת החינוך.
המחאה המשמחת של ראשי הרשויות חייבת לעבור מהמקום הסמנטי למקום האופרטיבי. לדרגים המקצועיים, כמו גם לדרגים הפוליטיים בממשלה וברשויות המקומיות יש את הכח להתנגד למהלך כזה. במסגרת הניהול העצמי של בתי הספר והרשויות יש לדרוש כי מרכיב הבחירה ישאר. ולאור המצב הנוכחי ראשי/ראשות הרשויות חייבות לעודד את בתי הספר להמשיך ולבחור בתוכניות אלה. בניהול משבר הקורונה ראינו את כח הניהול של גורמים אלה, והכח הזה עומד לרשותם גם היום. להצביע ברגליים ולהפעיל למעשה תכניות לזכויות אדם, מגדר ומיניות. במידה ואכן התוכניות יצאו מחוץ למאגר התוכניות, יש להקצות משאבים חלופיים להכשרת צוותי חינוך הקבועים במסגרות ותקציבים נוספים להפעלת תוכניות שאינם תלויים ביחידה לתוכניות חיצוניות.
אחת הדרכים ליישם מודל הוליסטי ברשויות ובבתי הספר הוא מודל אותו אני מרכזת מקצועית כבר שלוש שנים בעיריית רשמת השרון. מודל זה פועל באמצעות "תו תקן לקידום שוויון מגדרי ומיניות בריאה" מהגנים ועד התיכונים. התו בהובלת מנהלת אגף החינוך ומקבל תמיכה משמעותית של ראש העיר. במסגרת התו, מתקצב האגף רפרנטית בית ספרית העוברת הכשרה ופועלת ליישום בכל כיתה ובאקלים בית הספר. האגף מתקצב תוכניות נוספות בתוך בית הספר ובחינוך הבלתי פורמאלי לקידום יזמות של נוער. בנוסף, מתקיימת הכשרת גננות וסייעות ופיתוח של תכנים ועזרי הוראה. לטובת הצוותים פותח מאגר ידע מגוון המכיל מאות תכנים לשימוש בכיתות ובגנים.
זה הזמן לגרש את החושך ולשמור על עצמאות מערכת החינוך ותפקידה בקידום זכויות אדם ושוויון.
הכותבת היא מומחית למגדר ומיניות, ולפיתוח תוכניות לימוד מוניציפליות וארציות לבתי הספר, אוניברסיטת תל אביב