גם במדינות דמוקרטיות לעילא ולעילא, ראשי המשטרה הם חלק מההנהגה הפוליטית; ומדינת ישראל איננה יוצאת דופן בעניין זה. מאז ראשית ימיה רצו מנהיגיה שהעומדים בראשה של המשטרה יהיו נאמנים למי שמינה אותם. לפיכך, שלא מכוח דין מפורש, המפכ”ל מתמנה בידי הממשלה המכהנת; וצריך להניח שהבחירה במועמד איננה מתקיימת בחלל ריק. שורה של פגישות אישיות קודמת להמלצת השר הממונה. גם הארכת כהונתו של המפכ”ל תלויה באותו שר; וכך גם אישור קידומם של הקצינים הבכירים.
אינני רוצה להרחיק לכת עד לשנות ה־50, בשעה שבנו של ראש הממשלה, עמוס בן גוריון, היה סגן המפכ”ל, אלא לימי הגירוש של אלפי משפחות מבתיהן בגוש קטיף ובצפון השומרון. השר הממונה על המשטרה באותה העת מינה מפכ”ל שהיה, למצער, שנוי במחלוקת בשורות המשטרה. עם זאת, אפשר להניח שהמינוי לא הבשיל לפני שנבחנו עמדותיו של המועמד לתפקיד המפכ”ל לגבי המהלך הצפוי - שהיה, לטעמי, פוליטי במובהק - להתרחש בסיוע המשטרה. אינני יודע איזו תשובה קיבל השר הממונה, אבל אני יודע, כמי שטיפל בלא מעט נפגעים מידי
המשטרה, שהמשטרה התגייסה למהלך, ושפעולות רבות בוצעו כדי להוציא לפועל מהלך פוליטי. מאות נעצרו לשווא. מפגינים נכלאו למשך שעות באוטובוסים. בתי משפט מיוחדים הוקמו בתוך מתקני מעצר. איש מהאחראים לכל אלה לא הועמד לדין. הפוליטיזציה של מערכות השלטון שלטה ברמה.
אבל למה להרחיק עד לאותם ימים אפלים אם אפשר ללמוד בימינו אלה כיצד נדמה שחוקרים במשטרה ביקשו להוביל לכאורה להפללת ראש ממשלה מכהן. כאשר האזנתי לעדותה של ד”ר יפעת בן חי שגב, יו”ר מועצת הכבלים והלוויין לשעבר, רעד עבר בגבי; נראה לי שהמשטרה פשוט הפכה לשחקן פוליטי על מלא כשהמטרה מוכתבת לה, כנראה, בידי גורמים פוליטיים.
מחזה התעתועים היה כמעט בלתי נתפס. בבית המשפט המחוזי בירושלים נשמעה העדות המזעזעת, לטעמי, של עדת תביעה מרכזית, לטענת פרקליטות המדינה, המתארת הטיה פוליטית במהלך חקירותיה - בעוד שבמרחק לא רב משם, בבניין הכנסת, הופיעו אנשים מאותה דיסציפלינה שהתנגדו בכל כוחם לתיקונים שמתבקשים עתה בפקודת המשטרה, בטענה שמדובר בהפיכת המשטרה לגוף הכפוף לאישיות פוליטית.
אין חדש, כאמור, בכפיפות הזאת בתנאי שהיא עובדת לטובת המחנה הנכון. המטרה הרי מקדשת, בעיני אלה שהופיעו בפני חברי הכנסת, את האמצעים; ואם צריך לגרש אלפי יהודים מבתיהם, לא צריכה להיות כל בעיה בגיוס אלפי שוטרים לשם מימוש אופורטוניזם פוליטי; שלא לדבר על החלפת שלטון שלא בדרכים המקובלות. הגיעה העת, בעיניי, להחזיר כמה שדים לבקבוק; ויכול להיות שזה יקרה הרבה יותר מהר מהצפוי אם במערכת המשפט ינסו לתקוע מקלות בגלגלי הממשלה הנכנסת.