הממשלה ההולכת לקום בראשות נתניהו – בחטא יסודה. בראשה עומד כידוע מי שמצוי בעיצומו של הליך משפטי שעלול להביאו אל בית האסורים. מעבר לכל ה"הסברים" של מפלגות הקואליציה, נראה שיסודה של הממשלה־בהקמה הזאת הוא רצונו של נתניהו למלט את עצמו ממאסר או מאפשרות למאסר בכל דרך שעומדת בפניו. כל האמצעים מבחינתו כשרים. אחרת היה פונה להקים קואליציה עם מפלגות שיש להן עניין במדינת חוק דמוקרטית: יש עתיד, המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו ומפלגת העבודה.
אין ספור מילים כבר נשפכו על אי־הלגיטימיות של הממשלה־בהקמה. מאמר חמור במיוחד כנגד המתרחש בישראל נכתב על ידי המערכת של "הניו יורק טיימס": "ממשלת נתניהו היא איום לעתיד ישראל", נכתב בו. האם יש אפשרות לעצור את הרעה שניחתה עלינו, שכאמור מעמידה בסכנה את עצם קיומה של מדינת ישראל?
על פי הטקטיקה שנוקטת האופוזיציה הפרלמנטרית, לא נראה שזה אפשרי. מבחינתה נדמה שהעסקים הם כרגיל: היא מצביעה נגד הצעות החוק ומנסה למנוע, באמצעות מלל רב, את האפשרות להגיע להצבעות. בשני הדברים היא נכשלת. האופוזיציה הזאת אינה מבינה את תפקידה בעת הזאת. כאשר העסקים אינם כרגיל, התגובה אינה יכולה להיות עסקים כרגיל: צועקים, מצביעים, מפסידים והולכים הביתה לישון.
במקום שבו הגיעו מים עד נפש, כמו במקרה של הדיכוי המגדרי באיראן, נשים וגברים אמיצים יוצאים להפגין ברחובות גם במחיר אישי כבד. אבל לא אצלנו. היינו צריכים לצאת בנחישות כנגד כל הצעת חוק שמכשירה את השרץ; היינו צריכים למנוע מן הקואליציה באופן פיזי להעביר חוקים הפוגעים בדמוקרטיה. באמצעות רוב רגיל של 61 חברי כנסת מבקשת הקואליציה לשנות סדרי יסוד של המדינה – מדמוקרטיה למדינת הלכה.
אלה אינם ימים של שגרה: או שנצא למאבק נחוש או שנאבד את מה שהורינו הקימו בארץ ציון ירושלים בעמל רב. מבחינתם התנאי היה "עם חופשי בארצו". צוות של נשים ואישים בכירים אמור להוביל את המאבק. הצוות יצטרך לגבש את טקטיקת התגובה לחוקים, והוא יצטרך להנחות את הציבור הרחב. כאשר יש כוונה להוביל חוק אנטי־דמוקרטי, ייתן ועד הפעולה הנחיה, למשל, להשבית את כל המשק כולל חסימת צמתים מרכזיים בכל הארץ. האם יקום לנו מנהיג אמיץ לב שיוביל את המאבק הזה? זהו האתגר שבפניו אנחנו ניצבים.