בזמן הכיבוש היווני בארץ ישראל לפני כ־2,000 שנה הופיעו התנהגויות סותרות בעם ישראל. יש שאימצו את אורח החיים של הכובש, ויש שהתנגדו לו. זמן מסוים לא היינו עדים להתנגדות אקטיבית, עד שבתו של הכהן הגדול הדליקה את אש מרד החשמונאים. אז יצאו להילחם הכהנים העובדים במקדש, דווקא הכהנים שלא הייתה להם הכשרה צבאית.
האליטות “הנאורות” היו יותר בצד השני של המתרס. כמובן שהמתייוונים לא חסכו את שבט ביקורתם מהפרושים. יורשיהם של המתייוונים הנחילו אפילו ביטוי מפורסם באוונגליון והוא “אוי לכם פרושים צבועים”. אכן, בתרבות הקתולית, הפרושים הם האויב שלא הכירו באותו האיש כמשיח.
ידוע שהמתייוונים לא רק אימצו את אורח החיים של הכובש הזר, אלא גם עשו שינויים בגופם כדי להסתיר את יהדותם. פגשנו תופעות דומות במשך תולדות עמנו, עם הבדלים שונים: התופעה לא הייתה במספרים גדולים, היו פה ושם שהתנצרו כמו המומר שגרם לפולמוס ברצלונה עם הרמב”ן. עד תקופה קרובה יותר לנו, כאשר היהודים באירופה התחילו לקבל זכויות אזרחיות, אז התחילה תופעה של עזיבת היהדות המסורתית.
הדבר קרה בגרמניה ובמקומות אחרים באירופה, וגם באלג’יריה. אחד מחבריי, רב חשוב אשר עסק בגיורים, גילה את ההבדל העצום בפסיקה באלג’יריה ובתוניסיה. בראשונה, נישואי תערובת והתבוללות היו נפוצים מאוד, כאשר בתוניסיה הרבנים היו יכולים לשמור על הגחלת בעצמם. גם הציונים תוצרת אירופה בסוף המאה ה־19 ותחילת המאה ה־20 עשו ייבוא של תרבות האומות, ברצונם ליצור יהודי חדש.
הרצון העז לחיות כמו הגויים הביא את המונח הצרפתי Aculturation, דהיינו השילו מעצמם את תרבות אבותיהם ויצרו דורות של צעירים (שנהיו מבוגרים) חסרי תרבות של עצמם. יש כבר בארץ בתי ספר שבהם מלמדים על תרבויות הגויים, כולל עץ אשוח בחג המולד, אבל חלילה מלימוד תכנים יהודיים.
יש המציינים יחד את חג המולד וחנוכה, אבל הדלקת הנרות היא רק פולקלור, ובלי כל מודעות לכך ששני האירועים סותרים זה את זה. במזרח אירופה, בפולין, באוקראינה ועוד, היהודים היו מסתתרים בבתיהם, אחרי חיזוק הדלת והבריחים, כי יום חג המולד היה מועד לפורענות ולפוגרומים.
גרוע יותר: מי שהתרחק מיהדות ורואה את עצמו כאזרח העולם הגדול מאשים את מי שנאמן למסורת ישראל ומכנה אותו קיצוני. על כך יש להגיד: טול קורה מבין עיניך. אימוץ קיצוני של תרבות הגויים גרם לזה שברדיו מדווחים על מספר האנשים שפקדו את הפארקים הלאומיים בראש השנה, אבל לא על מספר המתפללים בבתי הכנסת ששמעו קול שופר.
יש בין אלה שהשילו מעצמם את המסורת היהודית שקוראים לנאמני התורה פרימיטיביים. ומספר הדוקטורים והפרופסורים בין הנאמנים לתורה לא ישנה דבר. אל תבלבל אותם עם עובדות. מעניין שמי שמפרק את מבנה המשפחה נקרא פרוגרסיבי, מתקדם. מתקדם לאן? השאלה לא נשאלה. נשיא צרפת שארל דה גול אמר פעם, באחד הביטויים הציוריים שהיה מומחה בהם: לפני זמן מה עמדנו על פי תהום, ומאז עשינו צעד גדול קדימה.
עם ישראל צריך אנשים חכמים. אנשי תורה שבכתב ושבעל פה, אנשי מדע וטכנולוגיה, רופאים. הם יכולים להיות אותם האנשים, כי בעולמו של הקב”ה, אין סתירה. יש רק תחום אחד שהקיצוניות נאה לו, כך כתוב בפרקי אבות: “רבי לויטס איש יבנה אומר, מאד מאד הוי שפל רוח, שתקוות אנוש רמה. ולפניו אמר הנביא ירמיהו: "בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי כִּי אֲנִי ה’ עֹשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ".
הכותב הוא חבר ב"מבטחי" פורום מפקדים לאומי