לרבים בינינו קשה בימים אלה להתאושש מהפארסה הנלעגת של הרכבת הקואליציה ואיוש תיקי הממשלה. היעדר כל קשר בין המגעים להרכבת הקואליציה ובין עקרונות של אתיקה שלטונית וכללי מינהל וממשל תקינים אמור להדאיג כל אזרח.
מטבע הדברים, כולנו מצפים ממשרדי הממשלה לרמת שירותים נאותה, וקשה להבין איך ציפיות אלה עשויות להתממש במציאות של פיצולי משרדים, רוטציות של שרים, קווי תפר פרומים, תחומי אחריות מטושטשים וחיבורים הזויים. בד בבד, מתעוררת בקרב הציבור סקרנות טבעית לגבי תובנותיהם של ראש הממשלה המיועד ושריו ותפיסותיהם לגבי תפקוד משרדי הממשלה, שמאופיין ביצירתיות מקורית מפליגה בכל הקשור בחלוקת התפקידים ואיושם.
כיצד ניתן לנהל מדיניות ולבצע רפורמות נדרשות ושינויים בנושאי ביטחון, כלכלה, חברה ורווחה במציאות של קווי תפר בעייתיים וכפילויות פוטנציאליות בין המשרדים ושבריהם המפורקים אשר קצרה היריעה מלמנות ולפרטם כאן? גם לממשלות קודמות שהיו מרובות שרים וסגני שרים לא חסרו כשלים ומחדלים כתוצאה מהיעדר תיאום בין מרכיביהן השונים בשלבי התכנון, הביצוע והמעקב. לנוכח אופי ואופן השיחות, הסחיטות ודרכי המשא ומתן להרכבת ממשלת "ימין על מלא" קיים חשש סביר שהנושאים והמטלות של משרדי ממשלת נתניהו החדשה ייפלו בין כיסאות עור הצבי.
קשה לצפות לגדולות ונצורות מצד נתניהו כמו גם מצד השרים, שכן קביעת התיקים והמהלכים להרכבת הממשלה, הן מצדו והן מצד השרים העתידיים, נעשו בעיקר משיקולים קואליציוניים ומאוויים אישיים ולא היו מלווים בחשיבה ארגונית ובהיגיון מינהלי שיבטיחו תפקוד נאות לשיפור השירות לציבור ומילוי מחויבות המדינה לאזרחיה. גם השאלה אם מועמד ראוי או מתאים לתפקיד לא עמדה, בלשון המעטה, במרכז שיקולי המינוי והאיוש.
כשכל שר ימשיך ככל הנראה להתמקד בשרידותו הפוליטית, בעשייה קצרת טווח ובהישגים הנראים מיד לעין, לא נותר אלא להשליך את יהבנו על המנגנון הממשלתי ובכירי שירות המדינה בניצוחו של נציב שירות מדינה בעל שיעור קומה או ראש מטה כללי בעל יכולות מאקרו־ארגוניות מוכחות, שימונה במיוחד לכך. על רקע זה עולה שוב ביתר שאת הצורך בהבטחת רצף ניהולי־מקצועי, בניגוד למשאת נפשם של השרים ומפלגות הקואליציה שהיא ריבוי "משרות אמון" המאוישות על ידי מקורבים.
בהיעדר משרד למינהל ציבורי בעל סמכות ואחריות־על, יש להבטיח דווקא במציאות זו את קיומו של סגל מינהלי בכיר על־משרדי בעל זיקה כלל־שירותית ותחושת שליחות ברמה הלאומית, בשונה מנאמנות והתייחסות משרדית צרה. מהלך זה יאפשר עיצוב ומימוש תוכניות לאומיות בין־משרדיות, תכנון כולל רב שנתי ועבודת מטה אינטגרטיבית בתחומים שונים תוך תיאום ומניעת כפילויות.
הדבר אינו עומד בסתירה לחובת הסגל הבכיר לאפשר לכל שר לממש את מדיניות הממשלה ואת מדיניותו במשרד שעליו הוא מופקד. דווקא במציאות קשה של חילופי שלטון תכופים וחילופי שרים חדשות לבקרים, על עובדי המדינה לפעול בדבקות ובעקביות על פי עקרונות של מינהל תקין ועל הציבור להביע מחאה ולא לעמוד מהצד.
הכותב היה יו"ר עמותת הסגל הבכיר בשירות הציבורי וחבר הנהלת נציבות שירות המדינה