אהרן ברק הביא את זה על עצמו. הוא זה שהניח את היסודות למערכת המשפט המקולקלת, בעיניי, שרבים כל כך חשים בימים אלה סלידה ממנה לנוכח מעלליה, ולכן הוא היה הראשון שניסה להוליך להסדר טיעון במשפט המתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים. הוא הבין שהגלים הגועשים העולים משם עלולים להטביע את הספינה כולה.
למזלו של הציבור כולו - גם של אלה שרוצים ברעתו של בנימין נתניהו - המהלך לא צלח. בראש ובראשונה, בגלל נתניהו עצמו, אבל לא רק. יוהרתם של כל הנוגעים בדבר בפרקליטות המדינה היא זאת שהכשילה את היוזמה של נשיא בית המשפט העליון לשעבר.
הוא זה שהגה את רעיונות הנפל להציב את המערכת שהוא עומד בראשה בקודקודה של הפירמידה השלטונית בבחינת ראה וקדש. ברק צריך היה להבין שבסופו של יום, בניית התורה שלפיה ניתן להכניס חוקים, גם חוקי יסוד, האמורים להיות חלק מהחוקה של מדינת ישראל, למיטת סדום משפטית, תגרום לאנטגוניזם – ותקים עליו את נבחרי הציבור.
אבל לא רק בזה העניין. יצירת התזה הקובעת את עליונותו של בית המשפט העליון על פני מערכות השלטון האחרות - על יסוד ביטויים אמורפיים כמו סבירות, מידתיות או נאורות - גרמה לאגפים במערכת המשפט להניח שהם רשאים לפעול שלא במסגרת החוק. למעשה, להקים מעין מונרכיה משפטית עם חוקים משלה. ומה שמתגלה כעת במשפטו של נתניהו מוכיח, להתרשמותי, בדיוק את השפל שאליו הגיעו מערכות אלה.
כך גם נולדה, למיטב הבנתי, היוזמה לגרום למהפך שלטוני באמצעות מערכות א־פרלמנטריות. אין לדעת כיצד זה קרה, אולם מה שידוע הוא שחקירה נפתחה נגד ראש ממשלה מכהן, באופן שמנוגד לסעיף בחוק יסוד: הממשלה – והסוסים החלו לדהור. אינני יודע מה חלקו של המפכ”ל באותה העת בכל הסאגה הזאת, אבל כשאני שומע שגם הוא מייחל להסדר טיעון במשפט האלפים, אני מבין שאף הוא בין החוששים, כנראה, שמה שעוד עתיד להתגלות במהלך המשפט עלול להטיל רפש גם עליו. ולא בכדי.
אני עוקב אחר מה שמספרים עדי התביעה על שיטות החקירה שהופעלו עליהם, ואני אומר לעצמי שזאת לא המדינה שאני רוצה לחיות בה. המהלכים הנבזיים בעליל של חוקרי משטרה - קשה להאמין שאלה קרו ללא ידיעת אלה שליוו את החקירות.
הנביא ישעיהו דיבר על פלוני שתקוותו לצדק פואטי נכזבה: וַיְקַ֤ו לְמִשְׁפָּט֙ וְהִנֵּ֣ה מִשְׂפָּ֔ח לִצְדָקָ֖ה וְהִנֵּ֥ה צְעָקָֽה – ואני אינני רוצה שחזון זה יהיה נחלתנו במדינה היהודית. לא זה היה חזונם של האבות המייסדים. לא לזה מטיפה מגילת העצמאות, שהעתק ענק שלה נתלה ברוב פאר והדר על בניין עיריית תל אביב בידי מי שלא רוצה, אני מניח, שהמשפט המתקיים עתה בירושלים יהפוך למשפח, והצדקה לצעקה.
זה יהיה תפקידה הראשון של הממשלה הבאה עלינו לטובה. קביעת גבולות לגופים האמונים על אכיפת החוק ועיגון סמכויותיה של מערכת המשפט בדין. לא תהיה זאת פגיעה בדמוקרטיה, אלא פתיחת שער לעולם של המדינות המתוקנות.