מיד עם כניסתו לתפקיד שר החינוך הודיע יואב קיש כי "משרד החינוך ישנה כיוון", הכריז על ביטולה של רפורמת הבגרויות בהובלתה של השרה היוצאת יפעת שאשא־ביטון והצהיר כי "נחנך את ילדי ישראל לערכים. חובה לחזק את הזהות היהודית וידיעת העבר שלנו כעם". האמירות שלו, שנאמרו עוד לפני שהייתה לשר שהות לחשוב על משהו, מעלות שאלות רבות.
בתחום המטרות לא אמר השר מהן מטרות החינוך שלו. האם יש משהו שהוא רוצה לקדם או לחזק אצל תלמידי ישראל, מעבר ל"חיזוק הזהות היהודית וידיעת העבר שלנו כעם"? מהיכן יודע השר מה יודעים תלמידי ישראל בחינוך הממלכתי על העבר שלנו כעם? מהי משמעותה של ידיעת עברנו כעם, אליבא דשר החינוך הנכנס? האם "עברנו כעם" יחזק את הקשר עם יהודי מדינות העולם או אולי דווקא יחבל בו?
עוד לא יבשה הדיו על חילופי השרים וקיש כבר הבין כאמור שרפורמת הבגרויות בתחומי הרוח, שביצעה השרה היוצאת, היא רעה, ויש להחזירן. מדוע רוצה השר להחזיר את בחינות הבגרות? מה הוא מתכוון להשיג בכך? האומנם תשיג החזרת הבגרויות הללו את חיזוק הזהות היהודית שלנו כעם בקרב התלמידים? ואולי התוצאה תהיה דווקא הפוכה? ומה עם התלמידים הערבים: האם הם יצטרכו ללמוד עכשיו רק את תולדות היהודים? ומה נדרש עכשיו מאנשי משרד החינוך: להמשיך להכשיר את המורים להנחיית ובדיקת עבודות או להכינם להשבת הבחינות שלא מכבר בוטלו?
לתפיסתי, בחינות הבגרות הן הסבר חשוב, שלא לומר מרכזי, להצלחת הימין בישראל. בחינות הבגרות - שישראל משופעת בהן יותר מארצות אחרות - מביאות את התלמידים לשנן ידע, בעיקר בתחום מדעי הרוח. הדרך החליפית של שאילת שאלות וחשיבה ביקורתית מיוצגת מעט בבתי הספר בישראל, כי אין בה צורך עבור בגרויות הרוח. בליכוד צודקים ברצונם להשיב את הבחינות למקומן הקודם, כיוון שבלעדיהן עלול להיכנס לבתי הספר, לפחות לחלקם, חינוך המעדיף חשיבה על פני שינון. הרי במצב של חשיבה, האם יהיו מוכנים התלמידים לקבל מנהיג מבלי לחשוב על מהותו ללא עוררין? כנראה שלא.
הייתי ממליץ למל"ג לחשוב על ביטול הצורך בתעודת בגרות לקבלה לאוניברסיטאות. בדרך זו לא תהיה חשיבות להחזרת בחינות הבגרות במדעי הרוח למעמדן הקודם. כיוון ששר החינוך עדיין אינו יודע מתי תהיה כשרה השעה לביצוע הרקונסטרוקציה בבגרויות, יש זמן למל"ג ולור"ה (גופי העל של ההשכלה הגבוהה) לחשוב על המהלך הנכון הזה כבר עתה, ולהודיע שמסיימי התיכון יתקבלו באמצעות בחינות פנימיות של כל אוניברסיטה. עלינו להראות שהחירות לחשוב היא חזקה ועוצמתית מכל תפיסה חינוכית ששייכת לעידנים רחוקים בעבר.