רא״ל אביב כוכבי מסיים ארבע שנות כהונה הכי מורכבת לרמטכ״ל עד היום, בהינתן שבתקופתו התחלפו ארבע ממשלות וחמישה שרי בטחון, כאשר מרבית הזמן ישראל היתה בבחירות וצה"ל היה בלי תקציב. אקורד הסיום שלו למול האמירה האומללה של הפזמ״ניק רב טר״ש סמוטריץ', הבהירה לכולם כי הרמטכ״ל כוכבי עומד איתן כשומר בשער למנוע חדירה והשתלטות של מהפכנות פוליטית מסוכנת לתוך הצבא.
ארבע שנים לרמטכ״ל כמו כוכבי היא תקופה קצרה להיקף השינויים שביקש לעשות בכהונתו. כוכבי הבין כי צה״ל שקיבל היה צבא מיושן ולא מספיק מתקדם ביחס לדינמיקה ולאתגרים המורכבים שניצבים בפניו. כוכבי הוביל מהפכה גדולה בבניין היכולות של צה״ל ובתפישת הפעלת הכוח. הוא קידם את יכולות צה״ל מצבא של סוף שנות ה-90 לצבא ל-2030 ואילך. חיסול שרשרת הפיקוד של הג׳יהאד האסלאמי היתה רק הדגמה לכך. חיזוק הכושר ההתקפי של הצבא ברמה של סגירת מעגלי השמדה מאסיבית בזמן התרחשותן, היא פריצת דרך בעולם הצבאי. די לראות כעת את כל מדינות אירופה בהשראת מלחמת רוסיה-אוקראינה עולות לרגל ללמוד מצה״ל ורוכשות כל מה שניתן, כאשר כושר הייצור בקושי מספיק לייצר.
האתגר השני שכוכבי הותיר בו את חותמו הוא המערכה המבצעית. צה״ל אומנם המשיג את המב״מ, אך למעשה אין באמת הפסקה בין מערכות, ותחת כוכבי צה״ל רק הגביר את התקפותיו. המדיניות שכל בלון שווה תגובה הביאה למירב השקט שהיה אי פעם מהרצועה. ביו״ש, מבצע שובר גלים הוא האינטנסיבי ביותר לאורך זמן רב שצה"ל עשה והוא מצליח למנוע הקמה של תשתית משמעותית שם עם מינימום נפגעים לכוחותינו. ההתקפות בסוריה לא אפשרו עד היום לאיראנים לבנות שם תשתית למרות מאמציהם, והחיזבאללה נשאר מורתע.
כוכבי הוא רמטכ"ל יוצא דופן שחיזק את הערכים בצבא. הפרפקציוניזם שלו אמנם התיש את הקצינים, אבל הנוכחות שלו כבשה את לב החיילים. יחד עם הצלחותיו נעשו גם טעויות, ההסברה הלקויה לציבור בנושא הסדרת הפנסיות, ועוד לפני שדאגו לעלות את השכר וריווחת החיילים היתה שגויה, הדחיפה החשובה כשלעצמה ליחידות המודיעין יצרה תחושה של מדרג בחשיבות הצבא הגדול, והאיטיות בהוצאת תחקירים על אירועים נתנה תחושה של מריחה. למרות זאת, כוכבי יכול לצאת בסיפוק, הוא מותיר אחריו צבא עם יכולת גבוהה והוא היה רמטכ״ל מצוין.
הרצי הלוי הוא הממשיך הטבעי לכוכבי, גדל וינק מאותם שורשים. הקצין המבצעי הכי בקיא ומנוסה כיום בצה״ל שיכול להצליח בתפקיד הקשה. מטבעו הרצי הינו נחבא אל הכלים, איש של אחריות אין סופית, של פרטים ועשייה, אמיץ ביותר ושקול מאד. הרצי מבין היטב את האתגרים שלפניו, שהם המשך הטמעה ומיסוד השינויים שבתפיסה החדשה בצה״ל אליהם היה הרצי שותף, שמירת ההישגים המבצעיים בסוריה ובעזה, יו"ש המצויה בנקודת רתיחה והתכוננות לעימות בקדנציה שלו מול איראן, עימות שיכול להוביל למלחמה אזורית.
האתגר הפנימי עמו יידרש הרצי להתמודד כבר בימיו הראשונים לא יקל על תפקידו. הרצי יידרש לעמוד על המשמר כדי למנוע כל חדירה פוליטית לצבא בלי למצמץ ובלי הנחות.
האתגר השני הגדול בחשיבותו, הוא כיצד שומרים על אחדות הצבא והמוטיבציה לגיוס ולהמשך שירות בעת שדגלי הפילוג וההתססה מתנוססים בראש המחנות ומאיימים לקרוע את החברה, ממשלה הנשלטת בידי שרים שלא שירתו שירות משמעותי או בכלל בצה״ל, מדיניות קיצונית ששופכת דלק על האיומים סביבנו ועלולה להסיר את התמיכה הבינלאומית מאיתנו וקיומה של עננה על הדמוקרטיה בה תלוי חופש הפעולה של צה״ל. אי שינוי והרגעת המצב בתוך מדינת ישראל עלולים מהר מאד לגרור את הרמטכ״ל הבא ואת צה״ל למלחמה לא הכרחית.