ראש הממשלה ונציגיו טוענים כי הרפורמה המשפטית משקפת את רצון הציבור בישראל; היו בחירות, הציבור הצביע, יש רוב מוצק ולכן המסקנה המתבקשת היא שהציבור תומך בשינויים המוצעים. האומנם הציבור תומך? האומנם אלו שבחרו בליכוד אכן תומכים בחקיקה המשפטית המדוברת? שאלתי חברים ומכרים שבחרו בליכוד ונדמה שהתמונה אינה עולה בקנה אחד עם טענות ראש הממשלה - חלקם תומכים מאוד בעוד שאחרים מתנגדים באופן נחרץ. כיצד נדע מהי עמדת הציבור?
דרך אחת היא לבצע משאל עם. אלא שמתי בדיוק נערוך את משאל העם? בתום הכנת הליך החקיקה או אולי לפני ההצבעה השלישית בכנסת? זהו תהליך ארוך ונדרשת הכרעה ברורה ומיידית. בתור כלכלן אני יודע שלא חובה לשאול אנשים לדעתם, מספיק להתבונן בהתנהגותם. שיטה בכלכלה המכונה "העדפה נגלית" מניחה שהעדפותיהם של אנשים ניתנות לזיהוי על ידי התבוננות בבחירותיהם בשווקים. במילים פשוטות, אין צורך לשאול את הציבור אילו מוצרים הוא מעדיף לצרוך, במקום זאת נתבונן במחירי השוק.
מוצר שיש לו ביקוש גדול וכפועל יוצא מחירו גבוה משל מוצר תחליפי אחר - משקף את העדפות הציבור בצורה מהימנה. השוק משקף היטב את העדפות הציבור, ולשוק יש השפעה עצומה על כל ממשלה. ישראל היא מדינה בעלת שוק חופשי, לכולנו יש גישה לשוק בכל רגע נתון וכולנו יכולים להביע את דעתנו דרך מנגנון השוק. שינוי בגביית המסים, החורג ממחזור העסקים, יכול להצביע בצורה מהימנה על העדפות הציבור. במילים פשוטות, אני קורא לכל אדם להביע את דעתו דרך הוצאותיו בשוק.
כל מי שאדישים לרפורמה ימשיכו לקנות מוצרים ושירותים כפי שעשו עד כה. מי שתומכים - יגדילו את הוצאותיהם, ומי שמתנגדים לשינויים במערכת המשפט - יקטינו את הוצאותיהם על קניות בשוק המקומי. בתוך חודש הממשלה תדע מה הציבור באמת חושב על צעדיה. הכנסות המדינה ממע״מ יבטאו טוב יותר מכל משאל עם את העדפות הציבור.
התנגדות נחרצת לצעדים המשפטיים תתבטא בהקטנה בהכנסות הממשלה ממסים עקיפים. בשונה ממסים ישירים, שרק חלק מהציבור משלם, את המסים העקיפים כולנו משלמים. על כל קנייה הממשלה גובה 17% מס. צמצום משמעותי בקניות יאותת לממשלה כי הציבור לא תומך בשינויים במערכת המשפט. מול כוחות השוק - כוח הממשלה דל. ציוצים בטוויטר לא יספיקו. שיעור השינוי בהוצאותיכם בשוק יבטא בצורה ברורה את עוצמת התמיכה שלכם במדיניות הממשלה או ההתנגדות לה.
הכותב הוא ראש המחלקה לכלכלה וחוקר כלכלת אושר במרכז האקדמי רופין