מחר יצוין ברחבי העולם יום השואה הבינלאומי: יוזמה חשובה שהעלתה המשלחת הישראלית באו"ם. החלטה חשובה זו התקבלה 60 שנה לאחר סיומה של מלחמת העולם השנייה, מתוך הכרה בחשיבות הזיכרון הבינלאומי. נקודת המוצא הייתה ציפיותינו מהעולם הגדול שייחד לכך מועד נפרד משלו. 27 בינואר, מועד ציון יום השואה הבינלאומי, היה היום שבו שחרר הצבא האדום את מחנה אושוויץ.

מדוע היה חשוב לנו שלא רק בישראל יציינו את זיכרון השואה, אלא שכל העולם יעצור לרגע ויזכור? ומה המסר שאנו מבקשים למסור לעולם בקשר למועד זה? ואם זה מה שאנו מבקשים מהעולם - ללמוד לקח מפשעי העבר - במה זה מחייב אותנו? על ידי ציון יום השואה הבינלאומי ישראל ביקשה חיזוק בהכרה בסבלו של העם היהודי.

מתוך הסבל והרדיפה האלה נובעים צדקתם של הציונות והאינטרס הביטחוני של מדינת ישראל. מדינת ישראל היא מדינת הניצולים ומשפחותיהם, הערובה לכך שפשע ואסון כאלה לא יישנו. התמיכה בנו מהווה תיקון מאוחר לשתיקת רוב העולם בעת השואה עצמה, מעין התחייבות של האומות לכך שהזוועות לא יחזרו על עצמן ושהמדינה היהודית תתקיים לנצח. גם כותב שורות אלה, כציוני נאמן, מזדהה עם מסר זה. אבל השאלה היא אם יש לנו מסר נוסף.

כפי שהשואה הייתה סוג מיוחד של רצח עם, האנטישמיות הייתה והינה סוג מיוחד של גזענות. אבל אסור לשכוח כי הקורבנות היהודים היו רק חלק מקורבנות הנאצים שרצחו עשרות מיליוני אזרחים בארצות שונות. האם עובדה זו נוגעת ללבנו? האם אנו מאמינים בחובתם המוסרית של כלל בני האדם למנוע מעשי פשע כאלה? אחת התשובות הנשמעות אצלנו בהקשר זה היא שכיוון שהעולם הפנה לנו עורף בשנות ה־30 וה־40 של המאה הקודמת, נפנה אנחנו עורף לעולם כיום.

מדינות רבות, רבים ממנהיגיהן וחלק מבני עמן - תרמו לרדיפתם ורציחתם של היהודים בשואה, ולעולם לא נשכח זאת. מדינות אחרות היו אדישות לסבלנו, וגם את זאת נזכור. אבל בכל העמים היו אנשים אכפתיים ואמיצים, ובהם רבבות חסידי אומות העולם ואלפי מצילים של יהודים. ממי אנו רוצים ללמוד להתנהג, וכך ללמד את ילדינו?

התשובה המוצעת כאן עולה בקנה אחד עם הפסוק ממסכת בבא מציעא: "עניי עירך ועניי עיר אחרת – עניי עירך קודמין": לאחר שנגלה רגישות ומחויבות לסבלות העם היהודי, מחובתנו לגלות יחס כזה כלפי "עניי עיר אחרת", כלפי הסובלים מאומות אחרות, קרובות ורחוקות. היחס האנושי הזה הולם את המורשת היהודית שהערכים האנושיים במרכזה. יום השואה הבינלאומי הוא הזדמנות מצוינת להציג לעולם את סיפורנו, ואת יחסנו האנושי לכל עם ולכל אדם. 

הכותב הוא יו"ר עמותת עמך – המרכז הישראלי לתמיכה נפשית וחברתית בניצולי השואה ובדור השני