דבריו של שר החוץ האמריקאי אנתוני בלינקן בביקורו בישראל, שלפיהם "הגעה להסכמות ביחס להצעות חדשות היא הדרך היעילה ביותר להבטיח שהן יתקבלו" משקפים את הדאגה הגוברת של הממשל מהמדיניות שהממשלה החדשה מקדמת בזירה הפנימית ובהתנהלות מול הפלסטינים.
מאז כינונה של הממשלה, הממשל האמריקאי מעביר מסרים בפומבי ומאחורי הקלעים שלפיהם הוא מצפה כי הממשלה תדע לשמור על הערכים הדמוקרטיים המשותפים לשתי המדינות ותימנע מביצוע צעדים חד־צדדיים מול הפלסטינים ומשינוי הסטטוס קוו בהר הבית, העלולים להוביל להצתת אלימות רחבה בשטח.
לכך ניתן להוסיף שורת התבטאויות של מחוקקים אמריקאים וגורמים בקהילה היהודית בארצות הברית, לצד מאמרים שהתפרסמו בתקשורת האמריקאית, שבהם הובעה דאגה עמוקה מהצעדים שהממשלה פועלת לקדם, העלולים לפגוע באופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל. דברים אלו ממחישים את החשיבות הרבה שממשל ביידן וחלקים רחבים בציבור האמריקאי מייחסים לשמירה על ערכים דמוקרטיים וליברליים.
הנשיא ביידן הוכיח מאז כניסתו לתפקיד, ולמעשה במשך תפקידיו לאורך עשרות השנים בממשל, כי הוא מחויב לביטחונה של מדינת ישראל. הממשל בהנהגתו אף מגלה הבנה כלפי המדיניות שישראל נוקטת בשורה של סוגיות, גם אם אינה עולה בקנה אחד עם הציפיות מצדו, למשל בכל הקשור לתמיכה באוקראינה.
לנוכח זאת, הממשלה החדשה צריכה לייחס חשיבות רבה למסרים הנשמעים מצד הממשל ולהימנע מלהציב את הנשיא במבחן. התעלמות מהאזהרות האמריקאיות, וחמור מכך ניסיונות להעביר את התחושה כי "הכל בשליטה ואין מה לדאוג", עלולים להוביל לתגובת נגד חריפה מצדו. זו עלולה לבוא לידי ביטוי בכרסום הדרגתי ובשחיקה בתמיכה הרחבה של הממשל בעמדות הישראליות, ובתרחיש מחמיר בנכונות חלקית מצדו להיענות לבקשות הישראליות.
ראש הממשלה נתניהו הציב את הטיפול באיום הגובר מצדה של איראן ובלימת פרויקט הגרעין, לצד הרחבת הסכמי אברהם וצירופה של סעודיה למדינות הנורמליזציה, בראש סדר העדיפויות במדיניות החוץ של ממשלתו החדשה. תנאי הכרחי להשגת יעדים אלו הוא שיתוף פעולה עמוק מצד ארצות הברית.
המדיניות הישראלית מול הממשל צריכה בראש ובראשונה להתבסס על ההבנה כי אין תחליף לברית האסטרטגית והערכית עם ארצות הברית. הקשרים המיוחדים עם הממשל הם חיוניים למימוש היעדים האסטרטגיים של מדינת ישראל. ממשלת ישראל צריכה לנצל את העת הנוכחית, שבה הממשל מבקש לתאם ציפיות ולקדם שיתופי פעולה בשורה של סוגיות אזוריות ובינלאומיות, כדי לעצב את מערכת היחסים שתהיה בנויה על אמון הדדי ואינטרסים משותפים. זאת בייחוד על רקע משקעי העבר בין ראש הממשלה לממסד הדמוקרטי.
יתרה מזאת, לנוכח העובדה שהשנתיים הקרובות צפויות להעצים את הפלגנות בחברה האמריקאית לקראת הבחירות לנשיאות, ובמטרה לשמר את התמיכה הדו־מפלגתית, הממשלה צריכה לגלות זהירות, לא להיגרר לקלחת הפנימית ולהימנע מהבעת תמיכה בעמדה זו או אחרת ו/או במועמד כזה או אחר. לצד זאת, הממשלה צריכה לאתר דרכים לנהל שיח בונה עם הזרמים השונים במפלגה הדמוקרטית, ובייחוד עם בני הדור הצעיר, לנוכח הכרסום שחל בשנים האחרונות ביחסם לישראל ובמידת התמיכה בה.
הכותב הוא חוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS), אוניברסיטת רייכמן