למהפכה המשפטית הנמצאת כיום בראש סדר היום הציבורי יהיו השלכות על המשפט הפלילי, מעל ומעבר למה שמדובר ואף בצורה הפוכה בדיוק לזו המוצגת על ידי החפצים ברפורמה.
המהפכה תפגע בזכויות נפגעי עבירות, דבר שיכול להיות רלוונטי לכל אחת ואחד מאיתנו. למשל, כאשר לא תהיה ביקורת על חקיקה, ניתן יהיה להקל בעונש, לבטל עבירות מסוימות או לקבוע הגנות מיוחדות לאוכלוסיות מסוימות, גם בעבירות הפוגעות פגיעה קשה בבני אדם.
כמו כן, עד היום לא עוגנה זכות נפגעי עבירות בחוק יסוד, אבל בית המשפט העליון פיתח זכויות נפגעים תוך שהוא אומר שגם עליהם יחול חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. באם יהפוך חוק זה לחוק רגיל, הרי שלא ניתן יהיה לפתח מכוחו זכויות נפגעים. מאחר שזכויות הנפגעים הקבועות בחוק הן דלות ופרוצדורליות – תהיה בכך פגיעה אנושה.
לדוגמה, בית המשפט העליון הוא שקבע שלא יימסרו חומרים אישיים של נפגעים, דוגמת רשומות מטיפולים פסיכולוגיים, אלא אם יש בכך כדי לתרום תרומה ממשית להגנת הנאשם. אם הייתה עולה דילמה זו, ללא מעמדו החוקתי של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ייתכן שהיו מוסרים לנאשמים תרשומות פוגעניות, אישיות, אינטימיות, של נפגעים, ללא היסוס.
המהפכה תחזק עוד יותר את כוחן של התביעה ושל המשטרה, בניגוד גמור לטענת התומכים ברפורמה. זו תהיה התוצאה של ביטול עילת הסבירות. גם היום, כאשר עילת הסבירות שרירה וקיימת, בית המשפט העליון ממעט מאוד להתערב במעשי התביעה והמשטרה, ונפגעי עבירות נפגעים גם מכך. לדוגמה, בית המשפט העליון כמעט שלא מתערב בהסדרי טיעון. גם כאשר היה מדובר בהסדרי טיעון שערורייתיים, כמו זה שנעשה עם הנהג שפגע בצורה אנושה בילדה שחר גרינשפן, קבע בית המשפט שההסדר נעשה בסמכות ומאחר שהיה מאוחר מדי – הואיל והנהג כבר ריצה את עונשו – הרי שלא היה כיצד להתערב. כך גם בתיק של הילד אילון שלו אמסלם שנדרס למוות בתאונת דרכים קטלנית. כעורכת הדין של המשפחה פנינו לבג”ץ כנגד החלטת הפרקליטות שלא להעמיד לדין גם על עבירת ההפקרה, וגם שם מיאן בית המשפט העליון להתערב בפעולת הפרקליטות.
עם זאת, עד היום, רשויות התביעה והמשטרה לפחות יכלו לחשוש שמא בית המשפט יתערב אם יפעלו שלא בצורה סבירה. מה יהיה כשלא תהיה חרב הביקורת השיפוטית מעל לראשן? ניתן יהיה להתעלם מזכויות נפגעים, להגיע להסדרי טיעון מבישים ולסגור תיקים גם כאשר אלה תיקים חמורים וקיימות ראיות – ולנפגעים לא תהיה אפילו התקווה הדלה הטמונה בפניה לבג”ץ.
הכותבת היא מומחית לזכויות נפגעי עבירה, הקריה האקדמית אונו