דרישת הדחייה של ממשלת הימין מלא של פינוי מאחז חאן אל אחמר בפעם התשיעית (!) עד ליוני הבא, מאפיינת במדויק את התנהלות הממשלה, ממשלת “הכל דיבורים”, ממשלה שהבטיחה והתחייבה לעשות רבות בנושאי ביטחון, יוקר המחיה, משפט ורווחה ומוכיחה בימים אלה שהכוונות, ההבטחות והיכולות רחוקות מביצוע ויישום. מאז המהפך ההיסטורי ב־1977, כשהליכוד קיבל לראשונה את השלטון, טוענים בימין כי גם כשהם בשלטון הם לא שולטים. מסתבר שבכל השנים שבהן הגה המדינה היה בידי הליכוד, בעיקר תחת נתניהו, הציבור הימני נחל אכזבה מחוסר המשילות של הליכוד במוסדות המדינה ובאורח החיים, שהתנהל כאן לדעתם על פי דרכו של השמאל. בתגובה, התירוץ שנתנו בליכוד היה שהשותפים הלא ימניים בממשלות מנעו את מילוי רצון הבוחרים לשלוט ולנהל סדר יום על פי תפיסת העולם של הימין.
הנה, יש כאן סוף־סוף לראשונה ממשלת ימין מלא, אין מי שימנע, אין מי שיעצור. למעשה אנחנו רואים הבטחות ודיבורים ללא כיסוי. ארבע שנים וחצי חלפו מאז שהודיע ראש הממשלה נתניהו באוקטובר 2018 שחאן אל אחמר יפונה תוך זמן קצר, זאת בעקבות צווי ההריסה שהוצאו בפברואר 2017 לכל המבנים במתחם, ופסיקת בג”ץ ממאי 2018 שעל פיה יש לממש את צווי ההריסה. ממשלות נתניהו, משום מה, דחו את הביצוע שוב ושוב, וכאמור, בשבוע שעבר זה קרה בפעם התשיעית.
הסיבה לכך גלויה: נתניהו מנהיג חלש, שטוב בדיבורים ובהבטחות אבל כשצריך לקבל החלטה שדורשת מנהיגות ולקיחת סיכון מסוים, כמו מהומות - הוא נרתע, נבהל ומעדיף להתקפל ולא לקחת סיכונים. הדבר המגוחך בסוגיית חאן אל אחמר הוא שהגוף העותר המרכזי לבג”ץ בעניין פינויו הוא עמותת “רגבים” - עמותה ימנית בהשקפת עולמה שהוקמה במטרה “לקבוע סדר יום יהודי וציוני למדינת ישראל”, בעיקר בהיבטי קרקע. זוהי עמותה שאחד ממייסדיה הוא שר האוצר הנוכחי בצלאל סמוטריץ’. היום, כשהוא יושב בממשלה ובקבינט המדיני־ביטחוני ועם רגל אחת גם במשרד הביטחון - הוא מחריש, כמו שאר חבריו מהאגף הימני הקיצוני של ממשלת הימין.
לנוכח זאת, אני מציע למתנגדים, ובמיוחד למודאגים מהמהפכה המשפטית של הממשלה, להירגע, לא להיבהל ולא להיתפס למרה שחורה. הממשלה הזו היא ממשלת “הכל דיבורים”. כמו שנתניהו הבטיח בזמנו לחסל את חמאס ולספח את בקעת הירדן, וכפי שאיתמר בן גביר הבטיח מיד עם כניסתו למשרד לביטחון לאומי להשליט משילות בדרום ולהעניק ביטחון אישי לכל אזרח, כמו שהם דיברו על סגירת תאגיד השידור וחזרו בהם במהרה - כך הם יישמו את המהפכה המשפטית. אומנם לא חלפו עדיין 100 ימי החסד שהממשלה הזו ראויה לקבל על מנת להתחיל לקיים את הבטחותיה, ובצדק יהיו מי שיאמרו שמוקדם לשפוט ולבקר, אבל לדעתי, הדרך שבה הורכבה הממשלה והתנהלותה לאורך החודש האחרון מעידות כאלף עדים על הצפוי.
העובדה שפעילות הממשלה ממוקדת בעיקר בנושא המהפכה המשפטית, גם במחיר התעלמות מהחלטת בג”ץ בעניין חאן אל אחמר, מעידה כי הממשלה רוצה להגיע למצב שבו היא מעבירה את עיקר חוקי הרפורמה בהצבעה ראשונה כהפגנת שרירים, ואחר כך הם ירוצו לשבת עם האופוזיציה על מנת לנהל משא ומתן על נוסחה מוסכמת ומקובלת על רוב העם כדי שבסופו של יום הם יוכלו לומר: הבטחנו רפורמה במערכת המשפט? הנה ביצענו.