“בנפול מבצר המשפט, אין עוד מציל לאדם הנשחק בין אבני הריחיים של השררה” (מנחם בגין, 1952).
בימים הקרובים ממש עלולה ישראל לשנות את פניה. יש להיאבק בהפיכה המשטרית הבאה עלינו לרעה בכל דרך חוקית, כי כבר לא מדובר בפוליטיקה או בעניין של ימין ושמאל אלא במשבר חוקתי חריף וקיומי, ועם זה עלינו לנסות ולמצוא בכל דרך את נתיב ההידברות. למרבה הצער, הנזק כבר נעשה, וגם אם תיעצר ריצת האמוק, הכפר הגלובלי כבר יודע שישראל עלולה להפוך לדמוקרטיה חלולה, לאוטוקרטיה.
משפטנים, מומחים למדע המדינה וכלכלנים ידועי שם מהארץ ומהעולם מזהירים מפני האיוולת, עוד ועוד חברות מושכות את כספן מישראל. אנחנו הופכים למצורעים בעולם ולמשוסעים ומפולגים יותר מתמיד ובחוץ על הגדרות הערבים מחככים ידיהם בהנאה. ייקח שנים לתקן את אשר נעשה.
ההשתוללות חסרת האחריות של נתניהו, לוין ורוטמן מעוררת חרדה בכל מי שהמדינה הזו יקרה ללבו, מימין ומשמאל, והצעדים הנמהרים שננקטים עלולים להוריד לטמיון את כל מה שבנינו כאן ב־75 שנות דם, יזע ודמעות ולהוריד את החזון הציוני ביגון שאולה. כן, זו לא הגזמה. וכל זה על מה? על גחמות ואינטרסים אישיים? ואם בכך לא די, נוחתות עלינו כל העת הצעות חוק מופקרות. גם אם חוק דרעי 1 - הניסיון להכשירו לתפקיד שר בכיר - כשל, לא נורא, נחוקק חוק דרעי 2, אולי הפעם נעקוף את בג”ץ. כך גם הצעת החוק שנועדה לאפשר מימון לשירות משפטי, והצעות חוק נוספות.
וברקע כל אלה עומד הטיעון הדמגוגי: ניצחנו בבחירות, מותר לנו הכל. אלא שמי שניצח בבחירות קיבל את המנדט למשול, לא לשנות את כללי המשחק ולהפוך אותנו מדמוקרטיה לדיקטטורה. צבר ההצעות המוצע שלפיו הפוליטיקאים יבחרו לבדם את השופטים, פסקת התגברות ברוב מינימלי, ביטול עילת הסבירות לחלוטין והפיכת הייעוץ המשפטי לייעוץ מטעם, מוביל אותנו למחוזות אפלים. כל אלה מקבלים משנה תוקף כאשר מבינים כי לישראל אין את אותם איזונים ובלמים שמהם נהנות דמוקרטיות אחרות, כמו חוקה, שני בתי נבחרים ועוד.
ועם כל זה חשוב לומר: רפורמה במערכת המשפט היא הכרחית ונחוצה כדי לשוב ולאזן בין הרשויות, לאחר שהיחס ביניהן התערער לנוכח המהפכה החוקתית של שנות ה־90. הן על ראשי הקואליציה, הן על קברניטי הרשות השופטת וראשי האופוזיציה לגלות פתיחות ולחתור להידברות של ממש.
בימים שכאלה אני נמלא געגועים למנחם בגין, מנהיג אמיץ ומכבד, שקול ואחראי. מצער עד מאוד שבמפלגתו, שנחשבה פעם ללאומית ליברלית, אף אחד לא קם, אף אחד לא מתגבר על פחדיו ומתריע בפני הסכנה, וקולם של המתנגדים אינו נשמע. בגין, שכיבד את מערכת המשפט, היה גם זה שמנע בעת משבר אלטלנה מלחמת אחים. לכן, למרות הכל עלינו להיאחז בכל כוחנו בהידברות, להתעלות על עצמנו למרות הזעם, להתמקד במאחד ולא במפלג, ואולי תהיה זו אף שעת רצון וברוח מנהיגותו של בגין נצליח לגשר על הפערים. אולי מעז יצא מתוק, ומהמשבר הזה נצא מחוזקים, כי אין לנו ארץ אחרת.
הכותב הוא עורך ומגיש יומן הצהריים של רדיו 90 ושימש כתב המשפט של רשת ב' של קול ישראל