דמוקרטיה היא רכיב קריטי, אך נסתר, בשמירה על הבריאות הנפשית של כולנו. בימים שבהם יש התקפה על מערכת המשפט; מסע להשתקת כלי תקשורת; יצירות אומנות נמדדות על פי מידת הביקורת על המדינה ונערך מסע דה־לגיטימציה לכל חוות דעת והתבטאות של נשות מקצוע באקדמיה ובתעשייה רק משום שאינן הולמות את עמדת הממשלה - אלה ימים המסכנים גם את הבריאות הנפשית של כל אחד ואחת מאיתנו, לפחות בארבע רמות.
הפרת זכויות אדם פוגעת בבריאות הנפש. הפרות קיצוניות של זכויות אדם, ובכלל זה אלימות או התעללות, הן גורמים ישירים וברורים לבעיות נפשיות בקרב הקורבנות, ומשפיעות גם על משפחותיהם והחברה כולה. מחקרים רבים מצאו קשר בין הפרות זכויות אדם - גם אם לא קיצוניות כמו אלימות, אלא "רק" גזענות ואפליה על רקע אתני או הומופוביה – למצוקה נפשית, דיכאון, אלכוהוליזם, פוסט־טראומה ואובדנות.
טיפול נפשי אמיתי מתקיים רק במשטר דמוקרטי וליברלי שבו אין חשש לחופש הביטוי. הסיטואציה הבסיסית של מפגש בין מטפל למטופל מצריכה אמון בסיסי, פתיחות, כנות, ומבוססת על האפשרות לבטא מגוון דעות ומחשבות. בסיסו האתי של הטיפול הוא שמירת סודיות ביחס לנאמר בחדר.
אקלים שבו מצטמצם חופש הביטוי, שבו לא ניתן להבטיח חשאיות, שבו הבעת דעה עלולה לפגוע בקידום ובפרנסה, ושיח על אמונה דתית או פרקטיקות מיניות נתפס על ידי השלטון כפסול, הוא אקלים החותר תחת הבסיס שעליו מושתת טיפול כזה. ידוע כי טיפול פסיכולוגי או סוציאלי היה מוגבל ביותר, אם בכלל היה קיים, במדינות כמו ארגנטינה וברית המועצות לשעבר, שם אף האבחון הפסיכיאטרי נועד לסמן מתנגדי משטר.
בריאות הנפש ולכידות חברתית. אין ספור מחקרים מראים כי רמות התמיכה והלכידות בחברה מהוות גורם מנבא משמעותי לבריאות הנפשית של פרטיה. הובלת "רפורמה" כה משמעותית, במהירות כזו, מובילה דה פקטו לקרע חברתי עמוק ולפגיעה בתחושת הלכידות והשייכות של קבוצות גדולות באוכלוסייה. פילוג שמוביל למצוקה משמעותית בקרב קבוצות גדולות בציבור. כבר היום ישנה עלייה בדיווח של אנשים על אודות המתח והמצוקה המשמעותיים שהם חווים עקב המצב הפוליטי.
בריאות הנפש של הציבור מבוססת על משאבים ממשלתיים. מתן כוח שלטוני נרחב לרשות המבצעת, עם צמצום יכולת בית המשפט להעניק סעד לפרטים ולארגוני זכויות מטופלים - במיוחד כשהממשלה מקצה את מרבית תקציביה לשימור כוחה השלטוני, במקום לחזק את מערכות בריאות הנפש והרווחה (שגם כך נמצאות בקריסה) - יביא למצב שבו לא יתקיימו מענים ציבוריים. המשמעות היא העמקת הצורך בשירותים פרטיים ואי־השוויון. במילים אחרות – העניים יסבלו יותר.
להפיכה המשפטית המוצעת יכולות להיות, אם כן, השלכות קטסטרופליות על בריאות הנפש של היחיד ושל החברה. אנו מצטרפים לשורה של מומחים מתחומי הכלכלה, המשפט והרפואה ואומרים בקול צלול וברור – אין בריאות נפשית בלי דמוקרטיה.
ד"ר מאיר היא פסיכולוגית קלינית, ד"ר לוריא הוא פסיכאטר