מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, שבראשו אנו עומדים, הציב שוב ושוב בשנים האחרונות בפני ממשלות ישראל מתווה מדיני, ובו שורת המלצות. הראשונה בהן מהווה תנאי הכרחי להתמודדות עם האתגרים שלפנינו, והיא הקריאה לשמירה על לכידות לאומית מרבית. אירועי העת האחרונה מחדדים את חשיבותה של זו ביתר שאת.
ישראל ניצבת בפני נקודות הכרעה גורליות, בעיקר למול איראן, אויב נחוש החותר לנשק גרעיני, ולמול גרורותיו, הדרוכות לפעולה והפרושות על גבולנו. אין זה הזמן להעמיק את השסעים בחברה הישראלית ולדחוק ציבורים רחבים לניכור מסוכן. הסיבות לצורך בלכידות חברתית ידועות למקבלי ההחלטות זה שנים. במתווה המדיני לממשלת ישראל ה־36 שפרסמנו ב־2021 נכללה הקביעה כי "הלכידות הלאומית היא תנאי הכרחי לחוסנה של ישראל במבחנים הביטחוניים הקשים שבפניה".
לכך יש להוסיף גם את אתגרי המשילות מבית, הצורך בניווט נכון של ספינת המשק הישראלי בכלכלה העולמית וחיוניות השמירה על גשרים עם יהדות התפוצות. הדרך שבה המחלוקות בישראל משתקפות כלפי חוץ היא כשלעצמה מרכיב העלול להפוך לבעייתי במשוואות ההרתעה של ישראל למול מגוון אויביה. כבר כעת נשמעים בטהרן קולות צהלה וגם במדינות נוספות באזור. בה בעת, למחלוקות יש ביטוי ביחסים של ישראל עם ידידותיה ושותפותיה במערכות האזוריות והעולמיות.
ההסלמה שלה אנו עדים בעימותים הרעיוניים והפוליטיים מבית, בראש ובראשונה סביב שאלת השינויים במערכת המשפט, אך גם בסוגיות ביחסי דת ומדינה, פוקדת את ישראל בעיתוי גרוע מאוד. פגיעה בלכידות הלאומית, גם אם היא מעוגנת ברצון לגיטימי לתקן ליקויים בסדר הקיים, טומנת בחובה פוטנציאל לנזק לאינטרסים הביטחוניים והמדיניים של ישראל, אך חומרת המשבר הנוכחי גדולה במיוחד. הסכנה שלפתחנו נובעת משילוב בין כמה גורמים, בהם הבלטת המפריד על פני המאחד, מגמת השחיקה במעמד הגופים הממלכתיים, המגלמים דווקא את ממד הלכידות הלאומית, בד בבד עם חומרת האתגרים הביטחוניים המיידיים שבפתח, ובראשם הצורך למנוע מאיראן להגיע לנשק גרעיני.
איום צבאי אמין מחייב את ישראל להיתפס בעיני אויביה כמלוכדת וכנחושה. אין זה הרושם שהיא יוצרת בנסיבות הנוכחיות. בד בבד, ההסלמה יכולה לגרום לנזק מול הממשל האמריקאי ונזק ליכולת להידבר עמו נוכח האתגר האיראני ונוכח האתגרים הצפויים בזירה הפלסטינית. ביטויי הדאגה נוכח המצב, בייחוד בקרב יהדות אמריקה, אינם תורמים גם הם למצב.
בנסיבות אלו מוטלת חובה על המנהיגות בישראל, קואליציה כאופוזיציה, לפעול להרגעת הרוחות, לשינוי הדינמיקה של השיח הציבורי ולכינון מסגרות יעילות לדו־שיח של ממש, שיחתרו ליצירת בסיס הסכמה רחב ככל האפשר. יוזמתו של נשיא המדינה, יצחק הרצוג, מציעה מסגרת אפשרית ומתווה להידברות בשאלות היסוד. אל מול עמדות אידיאולוגיות ואינטרסים מגזריים, יש להציב מסר חד־משמעי לגבי חומרת השעה שאנו מצויים בה, ולכן גם הצורך בהנמכת גובה הלהבות בציבור. יש נקודות בזמן, כמו עת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים, שבהן האתגרים הלאומיים המשותפים צריכים לגבור על המפריד.
פרופ' ענבר הוא נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, אלוף (במיל') עמידרור הוא עמית בכיר במכון ואל"מ (בדימוס) ד"ר לרמן הוא סגן נשיא המכון