המעשה הנלוז של מספר מפגינים קיצוניים, אנרכיסטיים, אתמול בפתח ביתה של ח״כ טלי גוטליב, מהווה לא רק ירייה ברגלה של המחאה אלא הטלת חץ קטלני היישר בליבה. מצור על דלתה של ח״כית מכהנת, תוך נסיון למנוע בכוח, ממנה ומבתה האוטיסטית לצאת למסגרות חייהן, הוא אקט בריוני, אלים שחוצה כל קו אדום. טוב וחשוב שיצאו גינויים מהירים וחד משמעיים מכל קצוות הקשת הפוליטית. חשוב גם לטפל ביד קשה בבריונים הללו.
גם ההודעה ששודרה בכלי התקשורת השונים, במוצ״ש האחרון, על כך ש״מארגני המחאה דוחים את מתווה הנשיא״ ומשגרים חיצי אזהרה ולחץ לכיוונם של ראשי האופזיציה לבל ישקלו אפילו לקבלה, היא אקט של בריונות. אין ספק, נדרשות כמויות עודפות של תעוזה,חוצפה ויומרה על מנת להוציא הודעה שכזו המחבלת בסיכויי נסיונות ההידברות ובעצירת הרכבות השועטות, במהירות מסחררת, אל עבר מסלול ההתנגשות שאנו דוהרים בו.
לפי כל הסקרים האחרונים, שהתפרסמו בתקשורת. רוב גורף בציבור משווע להדברות. כמו כן, מרבית הציבור ורוב מוחלט של חברי הכנסת תומך בצורך ברפורמה משפטית כלשהיא, ובפשרה בנושא. מתווה הנשיא יכול בהחלט לשמש נקודת פתיחה מוסכמת למו״מ בין הצדדים.
מי אתם מארגני המחאה? מי שמכם? מי בחר בכם להחליט בשביל העם?! המחאה נגד הרפורמה המשפטית , לא דומה לאף מחאה אחרת שחווינו או ידענו במדינת ישראל מאז היווסדה. המחאה הזו, שונה. בהיבטים רבים. השוני הבולט ביותר הניכר לעין,הוא אופן ההתארגנות. במחאה הזו יש צונאמי של התארגנוית, ושלל דרכי מחאה.
שפים, כלכלנים רופאים, מילואימניקים, אנשי צבא ועוד ועוד. אפילו קבוצות הווטסאפ של ההורים בבתי ספר הפכו לפטפורמות בארגון המחאה.
וכמובן ההייטקיסטים שמספקים רוח גבית עוצמתית למחאה. למרות הרצון להדביק למשתתפיה תוויות של שמלאנים אנרכיסטים פריבילגיים. היא מגוונת וחוצת מגזרים וכן יש בה גם מזרחים, וימנים ודתיים.
ההתמהיל הפוליטי המגוון של משתתפי הוא יחודי. מחאה שבה נוטלות חלק דמויות מכל קצוות הקשת הפוליטית . מבני בגין , פנחס וולרשטיין, בואכה האלוף במילואים טל רוסו, יורם כהן ראש השב״כ לשעבר וכלה ביאיר גולן. קהלים רבים, שלא ראינו מעולם באף מחאה נוטלים בה הפעם חלק. והם מונעים מתחושת פחד עמוק ומחשש אמיתי. המחאה הזו אינה בבעלותו של אף אחד ואין לה הנהגה אחת. וזהו בדיוק מקור עוצמתה וחוזקתה הרבה.
אז אנא מכם אנרכיסטים , מטורללים, רדיקליים משני הכיוונים, ומארגנים מטעם עצמם פנו את הדרך, או בלשון הדר מוכתר גזגזו. רוב הציבור כמה להידברות ואין לכם כל זכות לדבר בשמו ועכשיו,פוליטיקאים יקרים , הקשיבו לזעקת הבוחרים, רדו נא ממרומי צמרות האגו אליו טיפסתם חזרה אל מדמנת המציאות הישראלית ואל חדרי המו״מ. ואל תעזו לצאת משם לפני שתגיעו לפשרה המיוחלת.
הכותבת היא יועצת אסטרטגית ומרצה לתקשורת באוניברסיטת אריאל