כולנו מכירים את האמרה הידועה "ייקוב הדין את ההר". זהו ביטוי חז"לי שכוונתו היא שיש להחיל את הדין בצורה מאוד דקדקנית ללא כל התחשבות בתוצאות הפעלתו של הדין. אלא שלפעמים, אם לא מפעילים כלל זה בתבונה, בהבנת המציאות וגם בראיית ההשלכות של הפעלת הדין במלוא חומרתו הדקדקנית, הדין לא נוקב את ההר. הפעלה מחמירה של הדין עלולה דווקא לנקוב את הציבור ולא את ההר.
וזה פחות או יותר מה שמתרחש מול עינינו בכל הקשור לאיסור על ראש הממשלה לעסוק בכל מה שמתפתח היום תחת המסגרת הרחבה מאוד הקרויה "הרפורמה המשפטית". נפלה פה טעות גדולה מאוד ובהרבה היבטים. אנו מקבלים מצב חסר תקדים וחסר היגיון כאילו היה צו משמיים. בעתירה שהוגשה בפניו בזמנו קבע בית המשפט העליון כי "אחת מהנחות היסוד שעל בסיסן התאפשרה הרכבת הממשלה ה־35 על ידי חבר הכנסת נתניהו על אף כתב האישום התלוי ועומד נגדו הייתה כי ייערך לו הסדר ניגוד עניינים".
לעניין זה הובן כי ראש הממשלה יהיה מנוע "מלעסוק בכל עניין שיש לו זיקה מהותית להליך המתנהל בעניינו או לאשר נדון בו". הכוונה היא כמובן להליך הפלילי. אם כן, מדובר בהימנעות מלעסוק בעניין שיש לו קשר או זיקה לניהולו של המשפט הפלילי נגד ראש הממשלה בבית המשפט המחוזי בירושלים.
לאחר כינון הממשלה ה־37 החליטה היועצת המשפטית לממשלה, בהסכמת נתניהו, כי הסדר ניגוד העניינים ימשיך בתוקפו. ומכאן מכתבה של המשנה ליועצת המשפטית אל ראש הסגל במשרד ראש הממשלה המבהיר כי הסדר ניגוד העניינים חובק גם את "הרפורמה המשפטית" שהוצהרה על ידי שר המשפטים בכללותה והמקודמת היום על ידי יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט.
יש פה מעין קפיצת מדרגה. מהסדר עניינים המונע מראש הממשלה לעסוק בדבר שיש לו זיקה להליך המשפטי המנוהל נגדו, עד למניעה מוחלטת מראש הממשלה מלעסוק במה שנחשב כיום על ידי כלל הציבור כרפורמה האמורה לשנות את מערכת המשפט בכללה וגם את שיטת המשטר הישראלי. ומכאן נובעת מסקנה נחרצת: ראש הממשלה שלנו כיום צריך לעמוד מנגד ולא ליטול אחריות אישית כלשהי על הרפורמה המקודמת כיום בוועדת חוקה, בתיאום עם שר המשפטים, אשר בגינה רועדת כל הארץ והיא משפיעה על יחסי הפנים במדינה ועלולה גם לשנות את שיטת המשטר שלנו שינוי מהותי ומרחיק לכת.
זו מסקנה אבסורדית שעל פיה ראש הממשלה אינו רשאי ליטול אחריות על אחת מהרפורמות החשובות ביותר הנמצאת כיום בקידום הליכים העלולים לשנות את פני המדינה. יהיה הוויכוח אשר יהיה על תוכנה או נחיצותה של רפורמה זו, ברור כיום לחלוטין: היא עלולה להביא לתוצאות שיפגעו קשה מאוד בחברה הישראלית; בקיטוב הפנימי; ביצירת התנגשות בין מגזרי אוכלוסייה; וגם בכל הקשור בדמותה של ישראל במסגרת יחסי החוץ שלה עם מדינות המערב, שהם חלק לא נפרד מהחוסן הלאומי שלנו. ביטול אחריותו של ראש הממשלה בנושא לאומי וקריטי זה הוא תוצאת פרשנות נרחבת של היועצת המשפטית לממשלה של המשפט "זיקה מהותית להליך המתנהל בעניינו או אשר נדון בו".
אני הייתי יכול להבין שניגוד עניינים זה מתייחס לכל הקשור בהליך המשפטי המתנהל כיום מול ראש הממשלה. אבל בשום אופן לא להתערבות בנושאים אשר בדרך עקיפה כלשהי יכולים להיראות כמשפיעים על עניינו של ראש הממשלה, כמו שינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים או ביטול כוח הביקורת השיפוטית של בית המשפט העליון על חוקי הכנסת. אסור להגיע לתוצאה האבסורדית שנושא משרה אשר לו האחריות העליונה באשר לאותה רפורמה משטרית, המתעצבת כיום, יהיה מנוע מלעסוק בכך. זו כבר לא מניעה מלעסוק בהליך המתנהל בעניינו. זו כבר מניעה מלקבל את האחריות העליונה שהוא חייב לקבלה כראש הממשלה על אותו הליך העלול לעצב מחדש את פני המדינה.
איך בכלל אפשר לפשר בין שני הדברים המונחים על כף המאזניים? מחד, הימנעות ראש הממשלה מלעסוק בעניינו ומאידך מה שמונח בכף השנייה, אחריותו המרכזית והכוללת של ראש ממשלה לאחד השינויים ההיסטוריים החשובים ביותר העלולים לשנות את פניה של המדינה? איך בכלל אפשר להעלות על הדעת לתת חוות דעת שתוצאתה תהיה לפטור בפועל את ראש הממשלה מאחריות מרכזית מול כלל ציבור הבוחרים לרפורמה העומדת כיום על סדר היום? צריך לדעת גם בתחום המשפט שלא להתנתק מעולם המציאות ולקבוע סדרי עדיפויות נכונים בהבנת התוצאות של חוות דעת משפטיות.
חוות דעת משפטית המונעת מראש הממשלה לבצע את אחד מתפקידיו המרכזיים באחריות מלאה מול הציבור היא פסולה. זה כאילו שנאמר שמותר לראש הממשלה לכהן בתפקידו, אך אינו יכול לעסוק בענייני חוץ או בביטחון המדינה.
לכן לתפיסתי, חוות הדעת של היועצת המשפטית בעניין זה היא פסולה וחובה לתקנה כבר עכשיו. ואם אין היועצת המשפטית מתקנת חוות דעתה, זוהי בדיוק סיטואציה שבה אסור לראש הממשלה לקבל את עצתה. חובתו האישית כלפי הציבור שבחר בו, וגם כלפי הציבור שלא בחר בו, היא עדיין עליונה ומוחלטת בנושאים העלולים לשנות את פניה של המדינה, ועליו לקבל אחריות אישית מלאה. את האיסור יש לצמצם רק לתחום המתייחס ישירות לניהול משפטו.