לפני כ־100 שנה העבירה הסופרת וירג׳יניה וולף לסטודנטיות באוניברסיטת קיימברידג׳ סדרת הרצאות, שלימים הפכו ליצירת המופת הפמיניסטית "חדר משלך".

באותה תקופה נשים ברחבי העולם עדיין נאבקו עבור זכויות שאנחנו תופסות היום כמובנות מאליהן – דוגמת הזכות להצביע בבחירות או לרכוש השכלה גבוהה.הסטודנטיות שבפניהן וולף הרצתה למדו בקולג׳ים ייעודיים לנשים מטעם קיימברידג׳, והן לא היו זכאיות לקבל תואר אקדמי רשמי בתום מסלול לימודיהן. ללא הכרה ממסדית, נשים לא יכלו לעמוד בחזית העשייה המחקרית, החינוכית והיצירתית שהתרחשה בין כותלי האוניברסיטה.

וולף, שניסתה להבין לאן נעלמו הקולות של הנשים הללו, הציעה הסבר, שנראה לנו היום גם הוא מובן מאליו: הסיבה היא אינה היעדר כישורים, אלא היעדר הזדמנויות. בשביל חופש מחשבה ויצירה נשים זקוקות לחירות כלכלית, לחינוך פורמלי ולחדר שקט משלהן – כזה שיוכלו לנעול את דלתותיו, להסתגר בו ולצלול אל מעייני היצירה שחבויים בתוכן. וולף האמינה שאם נשים יקבלו את תנאי הפתיחה הללו, הקולות שלהן יחוללו מהפכה בעולם הספרות.

הרבה סטודנטיות עברו בשערי האוניברסיטאות מאז, וחירות כלכלית ויצירתית לנשים הפכה מאידיאל נשגב ליעד בר־השגה. אך ממרחק השנים, אנחנו מוצאות את עצמנו מתמודדות כיום עם שאלות דומות למדי. במהלך השנים שבהן ישבתי בדירקטוריונים כאישה יחידה, ניצבתי שוב ושוב בפני השאלה: אילו קולות נבונים ורעיונות מהפכניים אנחנו מפספסות כששולחנות קבלת ההחלטות מתאפיינים במיעוט נשי, ומה עלינו לעשות בנידון?

השאלות האלה מלוות אותנו מדי יום, אך כעת, ביום האישה, עומדת בפנינו ההזדמנות להחזיר אותן למרכז השיח הציבורי, ולפעול במלוא הכוח כדי שגיוון מגדרי בצמתי ההשפעה וההנהגה בישראל יהפוך ליעד בר־השגה.

אנחנו יודעות שבשביל לחיות בחברה צודקת ומשגשגת, צריך שבכל חדר ישיבות תהיה נוכחות נשית משמעותית; שמסביב לכל שולחנות קבלת ההחלטות יישבו נשים דעתניות שישמיעו את קולן; ושנוכחות נשית משמעותית בעמדות הכוח תהפוך למובנת מאליה עבורנו, ממש כמו זכותן של נשים להחזיק ברכוש משלהן, להצביע בבחירות וללמוד באוניברסיטה.

כמו וולף, גם הנשים כיום סבורות שהמיעוט הנשי בצמרת אינו נובע מהיעדר כישורים, אלא מהיעדר הזדמנויות. כמוה, אנחנו לא מבקשות קיצורי דרך, אלא דורשות הזדמנות שווה. אנחנו שואפות שחינוך נשים למצוינות יהפוך למטרה עליונה; ושואפות לצייד ילדות, נערות ונשים בכל מה שנחוץ עבור הדור הבא, שיצעיד קדימה את ההנהגה המדינית ואת הכלכלה הישראלית.

אנחנו משתוקקות לגלות אילו מהפכות מחשבתיות, חברתיות ויצירתיות נשים יכולות לחולל אם הן יזכו להזדמנות שווה. גם אם אנחנו עוד לא יודעות בדיוק מהן התשובות לשאלות הללו, אנחנו מחויבות לעשות הכל עבור הזכות לגלות אותן.

הכותבת היא רעייתו של נשיא המדינה יצחק הרצוג, עו"ד בהכשרתה, שהובילה פרויקטים חברתיים וכיהנה כדירקטורית בשורה של גופים וארגונים