יום האישה הבינלאומי נועד לציין את הישגיהן החברתיים, הכלכליים, והפוליטיים של נשים בעולם כולו, עולם תוכן שיכול להספיק לשיח בכל ימות השנה. ואולם, ביום הזה עלינו לא רק לחגוג, אלא גם לשאול מה עוד עלינו לעשות על מנת לקדם את השוויון לנשים?
יום האישה הבינלאומי: תמונת מצב
השנה יצוין יום האישה הבינלאומי תחת המוטו "אימוץ חלוקה צודקת של משאבים" (Embrace Equity), כלומר, כבר לא מדובר רק עצם השוויון לנשים (equality), אלא על חלוקת משאבים צודקת, שתאפשר להן למצות את מלוא יכולותיהן.
אם שוויון פירושו שכל פרט בחברה, נשים כגברים, מקבל משאבים והזדמנויות שוות - הרי שחלוקת משאבים צודקת יוצאת מנקודת הנחה שלכל פרט בחברה יש צרכים שונים בהתאם לנסיבות חייו, ובהתאם לכך הוא או היא זקוקים למשאבים שונים, על מנת להגיע לתוצאה שווה.
אם נביט אחורה, לימי ראשית הציונות והקונגרסים הציוניים הראשונים, ניזכר שלנשים היתה אז זכות הצבעה שווה כנציגות התנועות השונות, עניין חסר תקדים בעולם של אז, שבו המדינה היחידה שהעניקה זכות בחירה לנשים באותה תקופה היתה ניו זילנד.
על אף שנתקלו בהמשך הדרך בחסמים לא פשוטים ובאפליה גלויה מצד מנהיגי התנועה הציונית (רובם ככולם גברים), הנשים הציוניות התעקשו לקחת חלק פעיל בהגשמה הציונית וקצרו הצלחות רבות: תרומתן בתחום החינוך, הבריאות, גיוס המשאבים והאקטיביזם החברתי (בעזרת ארגוני הנשים כמו ויצ"ו, נעמ"ת, הדסה, ואמונה), הניחה את היסודות למדינה היהודית, לצד החתירה לשוויון. יחד עם שדולת הנשים וארגונים נוספים, הן הצליחו להביא לשינויי מדיניות רבים בנושא זהות הנשים וארגונים נוספים. הן הביאו לשינויי מדיניות רבים וחשובים בתחום אפליית הנשים במקומות העבודה.
אכן, אי אפשר שלא להתפעל מהישגי הנשים הציוניות בשנתה ה-75 של המדינה היהודית, אבל אם נביט במצבן של נשים בעולם היהודי כיום, אין מנוס מלשאול - האם אכן הגענו לחלוקה צודקת של משאבים? נשים עדיין נמצאות בתת ייצוג, 30 אחוז בלבד ברוב המוסדות הציוניים (אם כי השנה חל שינוי כלשהו לטובה, כאשר שתי נשים, יפעת עובדיה לוסקי ואנוכי, נתמנינו לתפקידי מפתח בקרן הקיימת ובהסתדרות הציונית).
מה, אם כן, מונע עדיין את חלוקת המשאבים שתעשה צדק עם הנשים? לטעמי, המכשול העיקרי נעוץ במחסור משווע במסגרות ראויות לטיפול בילדים, לטובת נשים (ומשפחותיהן) המעוניינות להשתלב ולהצטיין בעולם העבודה. אחת ההבטחות המרכזיות בבחירות האחרונות היתה חינוך חינם מלידה עד גיל שלוש, אולם הנושא כלל לא הועלה מאז, ולא נראה ולו ברמז בתקציב שהועבר לאחרונה.
השקעה משמעותית, כמותית ואיכותית, במסגרות לטיפול בגיל הרך, הינה תנאי חיוני לחלוקת משאבים צודקת יותר, שתאפשר להגדיל את השתתפות הנשים בעולם העבודה, תצמצם את פערי השכר המגדריים, ואף תביא להשבחת איכות הטיפול בגיל הרך. לצד השתלבותן של יותר ויותר נשים בתפקידים בכירים - מוטלת עלינו המשימה להסיר את אחד החסמים המרכזיים ליצירת חברה שוויונית יותר, חברה שבה נשים שבחרו להיות אימהות יוכלו להצטיין ולפרוח.
טובה דורפמן – נשיאת ההסתדרות הציונית העולמית