בחודש אוקטובר 1973 הייתי סטודנט צעיר, תושב תל אביב, נשוי פלוס ילד בן חצי שנה ופעיל בתא הסטודנטים של המערך בתל אביב. ביום שישי, 5 באוקטובר, שוחחנו קבוצת פעילים סטודנטים עם אלוף (במיל') אהרון יריב, לשעבר ראש אמ"ן ובאותה עת ראש מטה ההסברה לבחירת יהושע רבינוביץ' לראשות העיר תל אביב־יפו.

השיחה הייתה שונה מהשיח הציבורי המטורלל של אותה עת שעסק בשאלה המאוד קיומית: למה קנצלר אוסטריה היהודי, ברונו קרייסקי, לא הגיש לראשת הממשלה גולדה מאיר אפילו כוס מים בפגישתם. תלי תלים של מילים ועשרות דיונים התקיימו סביב שאלת כוס המים, כאשר באותה עת עשו המצרים והסורים את הכנותיהם האחרונות לתקיפת ישראל.

מתחילת העיסוק במהפכה המשפטית אני נזכר, כל רגע, באותם ימים שבהם האיום מבחוץ הוזנח לטובת ויכוח פנימי. אכן אין דין הרכב הוועדה למינוי שופטים כדין כוס המים האוסטרית, אבל דהירתה של איראן ליכולת גרעינית מסוכנת יותר אפילו ממצבנו בימים הראשונים של מלחמת יום הכיפורים.

עצה חינמית אחת לי כווטרן של אותה מלחמה לשרי הממשלה, שרובם מעולם לא לבשו מדים: עסקו בעיקר ולא בשולי. הרפורמה, כפי שאתם קוראים לה, אולי חיונית, אבל היערכות לאיראן גרעינית היא קיומית. וזכרו עוד דבר, גם הוא מלקחי אותה מלחמה נוראה, ארצות הברית היא משענתנו העיקרית, שימו לב לאיתותים מוושינגטון לגבי דהירתכם לשינוי מבנה המשטר בישראל.

בכל מלחמות ישראל, ובפרט ביום הכיפורים, הרכבת האווירית האמריקאית של נשק וציוד סייעה לנו לשרוד ולנצח. להתעמת עם הממשל האמריקאי זו סכנה קיומית. את נשיא ארצות הברית אי אפשר לשלוח לעזאזל.

אני גם מכיר את האמירות: "אין מה לדאוג, ישראל חזקה, כלכלתה מהטובות בעולם ולכן אפשר לשים פס על התגובות של ידידינו ברחבי הגלובוס". אך לא כך היא.

באותה פגישה שיבח יריב את מצבנו וטען שמצב של "לא שלום ולא מלחמה" מאפשר לנו - בזכות ה"לא מלחמה" - להתפתח ולפרוח. אנוכי הצעיר השבתי: "מצב של 'לא שלום ולא מלחמה' אומנם אינו מצב מלחמה, אבל ה'לא שלום' יכול מחר להתהפך ולהפוך למלחמה עקובה מדם". ולא ידעתי כי נבואתי הנוראה תתגשם למחרת.

רבותיי שרי הממשלה, שמעו לנו, ותיקי המלחמות, הקדישו מאה אחוז ממרצכם ומכישרונכם והיערכו כראוי מול האתגרים הביטחוניים. את הרכב בית המשפט העליון וארצות המוצא של סבי השופטים השאירו לימים שלאחר פירוק איראן מגרעין. הואיל והאיום הקיומי קודם לכלכלי, איני עוסק כאן בהשלכות הכלכליות האישיות הקשות של המהפכה על אזרחי ישראל. בריחת ההון הכספי והאנושי תגרור פיטורים ופגיעה קשה בחסכונות אזרחים ותיקים. 

הכותב שירת כתותחן טנק בחטיבה 600 במלחמת יום הכיפורים בחזית המצרית