סיפור חסידי שאני אוהבת מספר על רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, שבערב פסח אחד בטיול ברחוב העיר פגש מבריח מכס. ניגש למבריח וביקש ממנו לקנות סחורה "אסורה". המבריח ענה כי הסחורה קיימת ובשפע וכי הוא מוזמן לקנות. לאחר מכן, פנה ליהודי בשוק וביקש לקנות ממנו חמץ, והיהודי נדהם ונעלב. למה הרבי חושד בו שיש לו חמץ בערב פסח, אחרי חצות היום? הרים הרב את עיניו לשמיים ואמר: "ראה את עמך ישראל. קיסר רוסיה מלך אדיר הוא, כמה אנשי צבא וחיילי משמר העמיד לפקח על הגבולות, ואף על פי כן מכניסים סחורות מחוץ למדינה ומצויות הן למכירה. ואתה הזהרתנו: 'לא יהיה לך חמץ' ולא העמדת עלינו לא שוטרים ולא אנשי צבא, ובערב פסח מבעוד יום אין חמץ מצוי בבית ישראל".
בשבועות הקרובים אבלה לא מעט שעות בהכנת הבית שלי לפסח. אקרצף ואנקה ואסרוק אחרי כל פירור של חמץ סורר. המטבח שלי יכוסה בנייר כסף, והכל יהיה כשר לפסח למהדרין מן המהדרין. דווקא בשל כך, הדיון בוועדת הבריאות של הכנסת, שעסק בשאלה מה היקף סמכות החיטוט בתיקים של הנכנסים לבית חולים בימי הפסח כדי למנוע הכנסת חמץ – גרם לי צער גדול.
סוד הקסם של ההלכה הוא שאנחנו בוחרים לקיים אותה מכוח האמונה, המשמעות והשייכות. זה מה שהפך אותה לכלי המרכזי ששימר את הזהות היהודית בגלות. העמדת שומרים כדי לחטט לאנשים בתיקים בכניסה לבית חולים, הופכת את ההלכה לעוד חוק כפוי מבחוץ והורסת את משמעותה. הופכת את פסח מחג מופלא ובונה זהות, לעוד סיבה למיאוס ומריבה. האם לא נכון שבמדינה יהודית יהיה ביטוי משמעותי ליהדות במרחב הציבורי? בוודאי שכן. האם לא נכון שבתי חולים יהיו ללא חמץ גם כדי לאפשר לשומרי תורה ומצוות לשהות בהם בחג? בוודאי שכן. לכן כדאי לתלות שלטים ולבקש מאנשים לא להכניס חמץ לחדרים ולא לקרב לכלים.
אפשר וכדאי להסביר עד כמה איסור חמץ הוא טאבו עבור אדם דתי. אין לי צל של ספק שאם לא יכפו בכוח ולא יחטטו בתיקים, רוב מוחלט של האנשים יכבדו את הבקשה ואף בשמחה. ולא רק יכבדו. רוב מוחלט של היהודים הישראלים רוצה לחיות במדינה שליהדות יש בה מקום מרכזי. כמו שחברה חילונית אמרה לי פעם: "כשחייתי בחו"ל הייתי צריכה להתאמץ כדי שילדיי יהיו מחוברים ליהדות. בישראל המרחב הציבורי מדבר יהדות, ואני רוצה לחיות במקום שמאפשר לגדל יהודים בלי מאמץ". היא מבינה שלשם כך נדרשות הגבלות במרחב הציבורי. חוק החמץ לא יועיל לזהות היהודית וכן יפגע במשמעות של קיום הלכה. יש כאן אצבע חרדית בעין והבהרה מי כאן בעל הבית, ועוד גלון נפט למדורה הבוערת ממילא. לא תהיה בו שום תועלת. נזק לעומת זאת הוא יגרום והמון.
הכותבת היא ח"כ לשעבר מטעם כחול לבן, ראש מרכז ליבא, מבית יוזמת המאה