לאחרונה נדחה לי פעמיים תור שקבעתי חודשים מראש לבדיקה בבית החולים. זו תופעה שבימים כתיקונם הייתה מכעיסה אותי עד מאוד וגורמת לי להתפרצות על המוקדן הטלפוני התורן שהיה נופל לידיי. אלא שבירור קצר שערכתי גילה לי שהכעס על הדחייה צריך להתחלף בגאווה על עמדה ערכית מוסרית של רופאים בהתייחס להפיכה המשטרית. מסתבר כי רופאים רבים הצטרפו למאבק למניעת, מה שנתפס בעיניהם ובעיני רבים אחרים, כדיקטטורה בישראל.
אחרי ההודעה התהפכו היוצרות ביני ובין רופאיי, והפעם הייתי אני זה ששאל את השאלות והתעניין לגבי השלכות המהלכים בכנסת בעניין עצמאות מערכת המשפט על ציבור מבוטחי ביטוח הבריאות בארץ. התברר לי כי הפגיעה בעצמאות בתי המשפט תפגע ביכולתו של בית המשפט לפרש ולאכוף את חוק ביטוח בריאות ממלכתי, חוק זכויות החולה והחוק לטיפול בחולי נפש, המבוססים על עקרונות הצדק, האוטונומיה, השוויון והעזרה ההדדית. פגיעה זו, בשילוב שינוי מעמדו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, מאיימת בעיקר על אוכלוסיות מוחלשות ועל זכאותן לשירותי בריאות מתקדמים. למדתי גם כי הפגיעה בעצמאות הייעוץ המשפטי במשרד הבריאות תכניס שיקולים זרים, בעיקר עסקיים וסקטוריאליים, לניהול והקצאת משאבי הבריאות בישראל, שגם כך כבר נגועים במסחור יתר שנעצר רק על ידי שומרי הסף ממערכת המשפט.
כמו כן, ביטול עילת הסבירות המנהלית ירוקן מתוכן את חוק ביטוח בריאות ממלכתי, המחייב אספקת שירותי בריאות באיכות סבירה, במרחק סביר ובזמן סביר לכל אזרחי ישראל. שינויים אלו אינם רק שינוי אופייה של מדינת ישראל, אלא הם עלולים חלילה גם לסכן חיי מטופלים. לכן בדחיית התור שלי היה כאמור קורטוב של רוגז, אך הוא התחלף מיד בשביעות רצון מהסיבה לדחייה, שהגבירה את אמוני במערכת הבריאות וברופאים שהעמידו את בריאות הציבור כערך עליון בפעילותם.
החשש הגדול שלי הוא שהפוליטיקאים שרוצים לקחת לידיהם את היכולת למנות שופטים - יעברו לצעד הבא ונראה, חלילה, את חברי הקואליציה והשרים מחוקקים חוקים שיאפשרו להם למנות מנהלי מחלקות בבתי חולים ומומחים, תוך הסתמכות על בדיקת ארץ הלידה של הסבא והסבתא של הרופא, וזאת כדי ליצור איזון מטופש בקרב מי שאחראים על בריאותנו. הגענו לצערי למצב שבו המציאות עולה על כל דמיון.
בעבר עברתי אירוע רפואי מסכן חיים, ורופא מנוסה הציל את חיי (ואגב, כששבתי להכרה לא שאלתיו לגבי ארץ המוצא של הוריו). אילו חלילה הרופא היה מתמנה על פי שיקולים של קרבה לחברי מרכז של מפלגות השלטון, כנראה שלא הייתי כותב טור זה. על הרופאים מוטלת החובה לשמור על בריאות העם, וכשזו בסכנה עליהם לנקוט כל אמצעי שעומד לרשותם במסגרת החוק עד שבליץ החקיקה שפוגע בבריאות הציבור - יעבור מהעולם.