לאחר שראש הממשלה הצהיר על השהיית החקיקה נראה כי כמעט הוכשרה הקרקע לדיונים משותפים של סיעות הכנסת בעניין הרפורמה במערכת המשפט. מה שמהווה עדיין מחסום הוא העובדה שלאחר שראש הממשלה הצהיר על השהיית החקיקה, העלתה ועדת החוקה, חוק ומשפט את הצעת החוק לעניין הוועדה למינוי שופטים למליאת הכנסת. נקווה שמחסום זה יוסר בדרך הנכונה.
לא יהיה זה נכון כאשר עוסקים בגיבוש הרפורמה לדבר במונחים של שתי קבוצות כדורגל, מי תהיה זו שתנצח את השנייה, או שאסור שאחת תנצח את השנייה. אין פה ואסור שיהיה מאבק בין שני גושים, שבו כל צד יוכל להכריז שהוא הגיע להישגים לעומת השני. מה שחייב להיות נדון ואף להתגבש הוא רפורמה נכונה במערכת המשפט ובשיטת המשטר שלנו, אך לא כמאבק בין שתי קבוצות.
בעניין זה, ועל בסיס ניסיוני הלא מועט בתחום החקיקה, אציג את המבנה אשר לדעתי יש לפעול על פיו, ולא בהליך חקיקה כולל אחד, אלא בשלבים שיגיעו זה אחרי זה. ייתכן שחקיקת כל שלב תדרוש מספר ישיבות לא מועט.
הדבר הראשון שצריך לעשותו, לפני הכל, וזו גם הזדמנות היסטורית אמיתית: השלמת החוקה הישראלית בהתאם להחלטת הכנסת הראשונה. להסכים על שורת חוקי היסוד שמהווים עניינית ומהותית חלק מהחוקה הישראלית. ברשימה זו אסור לכלול חוקי יסוד שחוקקו למטרות פתרון בעיות קואליציוניות או בעיות אישיות של נושאי משרה כאלה או אחרים. משהוסכם על רשימת חוקי היסוד האמורה, יש להעביר את חוק יסוד: החקיקה, המעניק שוויון נורמטיבי מוחלט ושריון מוחלט לכל חוקי היסוד. חקיקת חוק יסוד, שינויו או ביטולו יוכלו להיעשות רק ברוב של 61 מחברי הכנסת בקריאה ראשונה ו־70 מחברי הכנסת בקריאה שנייה ושלישית.
משהושלם חוק יסוד: החקיקה, תהיה לישראל חוקה כתובה, ולא תוכל להיות ביקורת שיפוטית על הפרקים המהווים חלק מהחוקה הישראלית.
בשלב הבא, יש לעבור להגבלת כוח הביקורת השיפוטית על חוקי כנסת רגילים. זכויות היסוד של היחיד בישראל אינן מוחלטות. ניתן לפגוע בהן לתכלית ראויה. תכלית ראויה משמעותה שקיים אינטרס לאומי או ציבורי כבד משקל המצדיק פגיעה בזכות יסוד. לעניין ההכרעה, אם קיים אותו אינטרס כבד משקל רצוי שההחלטה הסופית לא תהיה של בית המשפט העליון לבדו. בית המשפט העליון יוכל בהצבעה של שבעה מחבריו מתוך הרכב של 11 שופטים, לפסול חוק רגיל אשר לדעתו פוגע בחוק יסוד. אולם הכנסת ברוב של 67 מחבריה תוכל לחוקק חוק זה מחדש. מה שחשוב הוא שבין השלב של ביטול חוק רגיל ובין חקיקתו מחדש תחלוף תקופה של לא פחות מ־30 יום, וזאת על מנת לאפשר ויכוח ציבורי פתוח וגם מעורבות התקשורת בהכרעה הסופית בעניין זה.
לעניין סמכויות היועצים המשפטיים וחוות דעתם, אין זה רצוי כלל שחוות דעת של יועץ משפטי תחייב באופן מוחלט. מרגע שהיא מחייבת באופן מוחלט, היא לאמיתו של דבר הופכת לחוק המדינה. כוח זה אין לתת בידי יועצים משפטיים. נושא משרה יוכל שלא לפעול על פי חוות דעת משפטית, אבל אז הוא יישא באחריות אישית לוודא שאין הוא מפר את החוק.
מבחן הסבירות, שבו משתמש היום בית המשפט הגבוה לצדק, לעניין פסילת פעולות או החלטות של הממשלה, רצוי שיחול רק על החלטות הנוגעות ישירות לאדם או למוסד. החלטות ממשלה הנוגעות לענייני מדיניות או שהן בעלות אופי כללי אינן צריכות לעמוד במבחן הסבירות. יש תמיד לזכור שעל פי המסורת הנוהגת בישראל בתחום הפוליטי, שיקולים קואליציוניים גוברים על שיקולים ערכיים או שיקולים מוסריים.
לעניין הוועדה לבחירת שופטים הוצגו עד היום הרבה אלטרנטיבות ובהרכבים שונים. כדאי אולי להתמקד בעיקר. אסור שלקואליציה תהיה שליטה מוחלטת על מינוי שופטים, שכן בדרך זו כל מינוי ייחשב בעיני הציבור למינוי פוליטי ואמון הציבור במערכת המשפט ייחלש. הצעת נשיא המדינה בעניין הרכב ועדה זו היא סבירה לחלוטין, אבל הייתי מוסיף תמיכה מוחלטת בהליך שימוע לשופטי בית המשפט העליון במסגרת הוועדה למינוי שופטים על מנת שהציבור בישראל ידע מיהם שופטי בית המשפט העליון, וכן כי בראשות הוועדה למינוי שופטים לבית המשפט העליון יכהן כיו"ר הוועדה נשיא המדינה.
ראש ממשלה נבחר לא יכהן יותר משתי תקופות כהונה שלמות או לתקופה מרבית של שבע שנים. כך גם נקבע בזמנו בחוק הבחירה הישירה לראשות הממשלה.
אין לחוקק חוקי יסוד מיוחדים המפלים לטובה פלג אוכלוסייה אחד לעומת פלג אוכלוסייה אחר. עתיד המדינה מותנה ביצירת שוויון בין האוכלוסייה החילונית הליברלית ובין האוכלוסייה של הציבור החרדי. חקיקה תצטרך לחייב בתוך זמן קצוב של חמש שנים שיחול שוויון מוחלט בין שני פלגי אוכלוסייה זו, גם בזכויות וגם בנטל.
כאמור, אין אני סבור שאפשר או צריך בתוך תקופת זמן קצרה לחוקק את כל חבילת החוקים יחדיו. צריך להציב את עקרון היסוד שחקיקה זו תיעשה במשותף, בשלבים ועל ידי כל סיעות הבית, ולא רק ברוב של הקואליציה בלבד. היריעה קצרה, אך על כל שאלה שתעלה או בעיה שתתעורר יש תשובה. הכל מותנה בחברי בית המחוקקים שלנו וכיצד הם רואים משימת ענק זו.