במוצאי שביעי של פסח נחגוג את המימונה. בלילה זה, כ־100 אלף בתים של יוצאי צפון אפריקה ייפתחו לקהל הרחב המוזמן להיכנס לבית שלא הכירוהו מתמול שלשום. האורחים יברכו את בני הבית בברכה המסורתית "תרבחו ותסעדו", ייסובו לשולחן התקרובת המסורתית, יטעמו מהמטעמים המוגשים ויספרו איש לרעהו על מנהגי קהילתו של כל אחד מהם. תרומתה הגדולה של המימונה היא בקירוב לבבות, בהעמקת ההיכרות בין חלקי העם ובחיזוק אחדותנו הלאומית. והשנה, יותר מכל, עם ישראל זקוק למימונה בעידן של חילוקי דעות על חקיקת הרפורמה המשפטית, שגרמה לקיטוב, כפי שבא לידי ביטוי בהפגנות מאות אלפי הישראלים ברחבי המדינה.
הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו הכריזה על חגיגות המימונה וכלל אירועי תשפ"ג (2023) בסימן: "תשמח ישראל". תשמח ישראל בקליטת מיליוני עולים מארצות מצוקה ורווחה, תשמח ישראל בהישגיה המדעיים והטכנולוגיים המהווים דוגמה ומופת לעולם. תשמח ישראל שהפכה את הלשון העברית שהייתה כמעט "מתה" במשך אלפיים שנה - לשפה מדוברת, תשמח ישראל ביהדות מרוקו שהקימה בגבולותיה הצפוניים והדרומיים של ישראל 111 יישובים, שהיוו חומות מגן אנושיות מפני מחבלים ומסתננים. תשמח ישראל בצה"ל, צבא העם.
פתיחת דלתות לכל דיכפין היא מסורת שאינה נהוגה אצל אף עם ואומה. היעד: "להכיר כדי שתוקיר". ביטא זאת הנשיא החמישי של המדינה, יצחק נבון ז"ל, בסיום חגיגות המימונה ב־1986 בהרצליה, וכה אמר: "עתידה להיכתב ההיסטוריה החדשה של מדינת ישראל ותישאל השאלה: מי הם הגורמים הדומיננטיים שתרמו לשיפור דימויה של יהדות מרוקו בעיני עצמה ובעיני כלל החברה הישראלית, ואף הקהו מן הניכור ומן הקיטוב בין אחינו האשכנזים לבין יוצאי קהילות המזרח? ההיסטוריונים יצביעו על חג המימונה, החג של אהבת האדם, של מאור פנים ושל הכנסת אורחים, כמי שהיה לו חלק ונחלה בתרומות חברתיות אלה".
בעבר הלכתי לנחם את שאול ומוניק אסולין במות עליהם בנם. והנה אני מבחין בידיד ושואל אותו: "רבי משה! מה לכהן בבית הקברות?", הוא ענה: "אתה אשם. אתה שידכת אותנו בליל המימונה למשפחת אסולין ומאז אנו מתארחים בביתם והם בביתנו. לגבינו, הבן הזה הוא כמו בננו, והנה אנו יושבים יחד עמם שבעת ימי אבל". והכוונה לנשיא בית המשפט העליון משה לנדוי שהיה בידידות עמי. ועוד סיפור: בישיבה בכנסת בהשתתפות מרן ישראל מאיר לאו, מוטה גור והח"מ פנה אלינו פרופ' חיים גבריהו בשאלה: "במה עסקינן, רבותיי?", השיבונו: "מתכננים את המימונה הבאה". הגיב פרופ' גבריהו, "אתם עשיתם דבר שאין לו תקדים בתולדות עם ישראל. והנה, בתוך עשר שנים הפכתם את המימונה לחג לאומי. זאת בניגוד לוויכוח בעם היהודי במשך 150 שנה עד שפורים הוכר כחג לאומי, וכ־200 שנה עד לקביעת חנוכה כחג כלל־יהודי".
השנה בשל הקיטוב בעם, בעקבות הרפורמה המשפטית וההפגנות נגד החקיקה, אנו קוראים לאיחוי הקרעים בעם ומקווים לקיים את מצוות "תרבחו ותסעדו". אנו מחדשים את קריאתנו לערביי ישראל לבקר בבתינו ולהסב לשולחננו בלילה שכולו טוב. המשך למסורת במרוקו, שבה שכנינו הערבים היו מבקרים אותנו ראשונים.
הכותב הוא נשיא הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו ויו"ר חגיגות המימונה בארץ ובתפוצות