אם בעבר השאלה המקובלת הייתה כמה אנשים צריך כדי להחליף נורה, בימינו השאלה הרווחת היא כמה אנשים צריך כדי להחליף ממשלה.
רק לאחרונה סיפר אחד ממארגני ההפגנות כי מחקר אקדמי שסקר מחאות ציבוריות נגד ממשלות במדינות שונות במאה האחרונה מוכיח שדי ב־3.5% בלבד מכלל הציבור, שייצא למחות ולהפגין, כדי להשיג את מבוקשו ולהחליף את הממשל או לשנות את החלטותיו. אבל זאת בתנאי אחד - שהמפגינים העיקשים יתמידו במחאתם בהפגנה קבועה, ללא הפסקה, עד שישיגו את מטרתם.
חז״ל לא נזקקו למחקר אקדמי כדי לעלות על התופעה הזאת. הם ידעו זאת כבר מזמן, עוד מימי היציאה ממצרים. בפרשת בשלח, שנקרא בחג שביעי של פסח הבא עלינו לטובה, מתאר הפסוק את רגע הגאולה ואומר: ״וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים".
את פשר הביטוי "וחמשים" מבאר רש״י: "מחומשים, אחד מחמשה יצאו". כלומר, 20% בלבד מעם ישראל זכה לצאת ממצרים, ואילו היתר מתו במצרים ונשארו מאחור. ואם זה נשמע לכם נורא, במדרשי חז״ל מופיעה דעה נוספת שרק אחד מחמישים, ואולי אפילו רק אחד מחמש מאות מכלל בני ישראל זכו לצאת לגאולה.
מעבר לשאלה המתבקשת - אם כל כך הרבה יהודים מתו במצרים, מה מקום בכלל לחגוג ״גאולה״ מצומצמת שכזאת - הרי שהפרשנות המזעזעת הזאת גם כלל לא עולה בקנה אחד עם התיאור החגיגי המופיע בתורה: "בעצם היום הזה יצאו כל צבאות ה' מארץ מצרים".
הרבי מליובאוויטש, כדרכו, מאיר ומבאר שבאמת אין כל ויכוח, וכל בני ישראל, ללא יוצא מן הכלל, כולל גם אלה שכלל לא האמינו בחזון הגאולה, זכו להיגאל ולצאת ממצרים.
המחלוקת המספרית האמורה משקפת את השאלה מהו אחוז המאמינים שנדרש מקרב העם כדי ליצור את המסה הקריטית שתחולל את המהפכה ותסחף אחריה את העם כולו, מן הגלות אל הגאולה. האם לשם כך נדרשים 20% לפחות? או שדי במיעוט של 2% עקשניים ונאמנים ללא פשרות כדי להשיג את הגאולה הנכספת?
מאחר שלא הייתי אז במצרים, אני לא יכול להכריע בשאלה המסקרנת, אבל חג שביעי של פסח, שבו אנו מציינים את נס קריעת ים סוף, מלמד שבאמת די אפילו באדם אחד.
כפי שמספר המדרש: "כְּשֶׁעָמְדו יִשְׂרָאֵל עַל הַיָּם הָיוּ הַשְּׁבָטִים מִדַּיְּנִים אֵלֶּה עִם אֵלֶּה. קָפַץ נַחְשׁוֹן לְתוֹךְ גַּלֵּי הַיָּם וְיָרַד. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה: יְדִידִי שׁוֹקֵעַ בַּיָּם וְאַתָּה מִתְפַּלֵּל, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ״. וכך, בזכותו של נחשון אחד, שבמקום להתדיין קם ועשה מעשה, קפץ לים וסחף אחריו את העם כולו, נעשה הנס ונבקע הים.
כך אז בגאולת מצרים, וכך היום בציפייתנו לגאולה העתידה, שלכבודה אנו סועדים ביום שביעי של פסח את ״סעודת המשיח״ בציפייה לבואה. אין כל צורך לחולל מהפכה, האמונה השלמה כבר קיימת בלבו של כל יהודי. כל מה שנדרש הוא כמה עקשנים, או אפילו נחשון אחד, שיצליח לבקוע את הים המסתיר עליה ולגלותה, ומיד נזכה לגאולה שלמה.
הכותב הוא שליח חב״ד לשכונות הצפון החדש ורב בית הכנסת סי אנד סאן תל אביב