זה כמה עשורים שמרבית הגורמים הפוליטיים חברו יחדיו למלחמת חורמה בישראליות – יהודים־דמוקרטים, ימין יהודי, לאומנים משיחיים, חרדים, ערבים, רוחניות ה"ניו־אייג'" – כל אלה נאבקו בהצלחה בזהות המדינתית הישראלית כזהות המשותפת והשאירו כל קבוצה בתוך המרחב הזהותי המצומצם שלה, מסוכסכות אלו עם אלו.
אך היום־יום הישראלי העלה שוב את הצורך ברוח ישראלית משותפת שיש בכוחה לשאת בכנפיה את כולנו לעבר עתיד מבטיח. הגיעה זה מכבר השעה לנסח את הישראליות, את האמצעים לכינונה החוקתי, ואת מטרותיה הרחבות.
ב־1948 התקבצנו מארבע כנפות הארץ למפעל חלוצי מעורר השראה שנראה כנס גלוי של ההיסטוריה. עולים ממזרח וממערב הגיעו לישראל וביחד עם אזרחיה הערבים עמלו על בניינה של המדינה. הם בנו את בניין הישראליות שקם לתפארת, יש מאין, גדוש בהישגים יוצאי דופן – קליטת המוני פליטים יהודים, יישוב הארץ, פיתוח של חקלאות מתקדמת, הקמה של תעשייה חדשנית, ביסוס של צבא חזק והמצאת טכנולוגיות מפוארות – כולם ביטוי לכוח היצירה, החיוניות והמצוינות הישראלית. ומעל לכל, הוקמה מדינה עם מוסדות ממלכתיים שביקשו לארגן את המרחב הציבורי בבית המשותף שבו כולנו מתגוררים.
בבהילות הקמתה לא עסקו בוני המדינה ביסודותיו של "הבית המשותף", בדייריו המתרבים והמתחדשים, ובכללים הנדרשים לחיים משותפים. המדינה שהוקמה בדוחק השעה נבנתה על בסיס הסדרים זמניים. בחלוף השנים הולבשו על הבניין המשותף טלאים על גבי טלאים של פתרונות זמניים. לאחר יותר מ־70 שנה, הפתרונות הזמניים כבר אינם עובדים.
ישראלים מבוהלים איבדו את אמונם במבנה המתנדנד. ביסודו של המשבר ההיסטורי שבו אנו לכודים עומדת ״אם כל הבעיות״ – אי־הסכמה על כללי המשחק: ציבורים שלמים מודיעים שלא הסכימו ולא יסכימו לסדר מובנה שהופך את המדינה ללא־שלהם - ערבים לא מסכימים לזהות הלאומית של המדינה; מזרחים לא מסכימים לחלוקת העבודה והרכוש; חרדים לא מסכימים לקחת חלק באחזקת הבניין; לאומנים משיחיים מונעים את קביעת גבולותיה הנדרשים של המדינה; חסידי סדר ישן מבקשים לשמר הסדרים ישנים המבטאים אי־צדק חלוקתי. חוסר האמון בבניין המשותף ובין דייריו הוביל לפוליטיקה של זהויות ושל טינה אשר פירקה את פסיפס הישראלים שהרכיבו את תמונתה של המדינה.
בשעת משבר חוקתי, משבר זהותי ומשבר חברתי, כל פתרון שייבנה כטלאי על טלאי, לא יהיה יציב ולא יחזיק שנים קדימה. הפשרות שעליהן עמלים בימים אלה בבית הנשיא לא יביאו לפתרון המיוחל. יש צורך בטיפול שורש עמוק שיעלה על נס את הבעיות המבניות של ישראל ומכאן, נצא לדרך. נצא לדרך לאסדרת הכאוס הקיים ונפסע יחד למרחב אפשרויות חדש, כזה שייקח בחשבון בראש ובראשונה את היותנו ישראלים במדינת העם הישראלי.
הגיעה שעתה ההיסטורית של מדינת ישראל ואזרחיה. על בני דורנו מוטלת המשימה ההיסטורית להשלים את מגילת העצמאות באמנה ישראלית. עלינו להכריע יחדיו בשאלות יסוד, ולהשתית סדר חדש המבוסס על מסגרת מחשבתית חדשה – ישראליות המשותפת לכולנו.
לשם מטרה זו, המכון למחשבה ישראלית גיבש אמנה ישראלית במטרה לכונן מדינה המבוססת על זהות אזרחית משותפת – ישראליות – ועל העיקרון שאזרחי ישראל הם הריבונים במדינתם המושתתת על ערכי השוויון, כבוד האדם, צדק וחירות, צדק חלוקתי וזכויות חברתיות, הוגנות ויושרה ומתוך אחווה ושותפות גורל של אזרחי המדינה הישראלית.
הכותב הוא ראש המכון למחשבה ישראלית. המכון למחשבה ישראלית יקיים ב־23 באפריל ועידה שנתית בבית ציוני אמריקה בתל אביב, שבו תוצג האמנה הישראלית שחוברה על ידי עמיתי המכון.