המציאות המורכבת והבעייתית של ימים אלה שלפני יום העצמאות ה־75 של מדינת ישראל זהים במידה רבה למציאות ששררה כאן לפני 56 שנה ערב יום העצמאות ה־19 באביב 1967.
נתניהו: "הפגיעה באמון המשקיעים היא רגעית, היסודות חזקים מאוד"
במכולת בלב שכם: כך נעצר המחבל שביצע את פיגוע הירי בירושלים
מדינת ישראל הקטנה והענייה של אותם ימים נקלעה למיתון כלכלי עמוק שהחל בחורף 1966, אחרי שלוי אשכול הציג את ממשלתו. זה בא לביטוי בגלי פיטורים גדולים, בשביתות ובהפגנות של אלפי מובטלים שמספרם גדל מיום ליום, באווירת נכאים קשה שגרמה לירידה גדולה מהמדינה ושהולידה אז את הבדיחה על שלט ענק שהוצב בנמל התעופה בלוד (עדין לא בן־גוריון) - "האחרון שיכבה את האור". מנגד, אויבי ישראל שלא פסקו לרגע לפעול להשמדת מדינת הציונים, ראו במצבה הכלכלי הקשה של ישראל הזדמנות מצוינת לצאת למתקפה משולבת להשמדתה.
לחצו כאן וקבלו את עיתון מעריב לחודש מתנה למצטרפים חדשים>>>
בראש המחנה הזה היה נשיא מצרים גאמל עבד אל־נאצר שראה בלוי אשכול מנהיג חלש ולא החלטי עם ממשלה מפוררת. מה שעוד תרם לתחושה הזו של אויבי ישראל, הייתה העובדה שיחסי ישראל־צרפת, ידידתה הגדולה והחשובה של ישראל באותם ימים, עלו על שרטון, לצד העובדה שארה"ב, ה"שוטר של העולם", הייתה שקועה אז עד צוואר במלחמתה בווייטנאם.
נאצר, שצבאו ספג אז אבדות כבדות במלחמה שמצרים ניהלה בתימן, ראה במלחמה נגד ישראל הזדמנות להוכיח לעמו שיש למצרים צבא חזק וטוב. לצד כל אלה, בגבולה הצפוני של ישראל התנהלה באמצע שנות ה־60 מערכה יומיומית מול הסורים על מקורות המים, כשסוריה, בסיוע של ירדן, פעלה להטות את מקורות הירדן ובכך לפגוע באחד ממקורות המים החשובים ביותר של מדינת ישראל שחנכה באותן שנים את ה"מוביל הארצי".
במהלך אותה מלחמה שהתנהלה אז בצפונה של ישראל, הסורים שהתבצרו היטב בעשרות מוצבים ברמת הגולן הפגיזו ללא הרף את יישובי עמק החולה ובכלל את יישובי הגליל שהיו פרושים לרגליהם. פרשנים ומומחים צבאיים של אותם ימים ידעו להוסיף לזה, שבריה"מ, שהייתה מעורבת מאוד בחימוש ובהדרכת צבאות מצרים וסוריה, ולמדה להבין שמדינת ישראל הקטנה השלימה באותם ימים את הקמת הכור הגרעיני בדימונה ויש לה יכולות גרעיניות, דרבנה את מצרים למלחמה הזו כדי לפגוע בישראל וביכולות הגרעיניות שלה.
זו הייתה הכרזת מלחמה שהותירה בישראל של 1967 תחושה כבדה של פחד ודאגה משואה שנייה. את תוצאות ההתרברבות הזו של נאצר והמלחמה הזו כולם מכירים. צה"ל שנערך היטב למלחמה הזו לאורך עשור הוכיח אז לעולם הנדהם את עוצמתו ועוצמת מדינת ישראל הקטנה שהפכה בן לילה למעצמה.
את כל ההקדמה הזו כתבתי כאן מתוך תחושה שמדינת ישראל של ימים אלה מצויה באותה מציאות ותחת אותו איום שחש כאן כל מי שחי במדינת ישראל של 1967. הקרע והשסע במדינת ישראל כפי שהם מצולמים ומשודרים מדי יום לכל העולם מההפגנות, מהנאומים ומההצהרות של הפוליטיקאים, יוצרים בצדק תחושה של מדינה בהתפוררות, שכמובן מדרבנת את אויבינו הרבים והמתלהמים לנצל את המומנטום לתקוף, ולהשמיד את מדינת היהודים.
בשעה שכל נורות האזהרה דולקות על מפת ישראל במלוא העוצמה, אין כאן ספק ומקום להיסוס, מדינת ישראל חייבת לצאת עכשיו ומיד למלחמת מנע חכמה ומפתיעה, לפגוע במערך אלפי טילי החיזבאללה בלבנון שמכוונים לעבר העורף הישראלי, להכות מכה ניצחת את "ראש הנחש" האיראני ולהנחית מכה אנושה על חמאס והג'יאהד האסלאמי, לא פשוט ולא קל כפי שזה נכתב, אבל זה צו השעה.
אומנם אף אחד לא רוצה מלחמה שבה עלולים ליפול מיטב בנינו, אף אחד לא רוצה לראות כאן חורבן והרס, אבל חשוב לדעת, הזמן פועל נגדנו, כל עיכוב והמתנה רק יחריפו את המאבק הזה על קיומה של מדינת ישראל.